הוא עומד במרפסת
מביט החוצה
רואה את התנועה שברחוב
מנסה להמשיל אותה לחיים
אבל לא יכול להמשיך
הפנים שלו משתקפות בשמשה
הוא מביט על עצמו
לרגע לא מצליח להיזכר
שנייה אחת, והוא מדמיין מישהו אחר
אבל אז הכל חוזר למקום
התנועה נמשכת
והוא לא יכול לדמיין את עצמו אחרת
מסובב את הראש
מוצרי חשמל בכל פינה
כרטיסי טיסה זרוקים במגירה
מסתתר מאחוריהם
מסתיר את מה שאין
הוא לא מחייך לעצמו בצער
אין בו ציניות עוד
הוא לא מחפש את האירוניה
ברקע מתנגן שיר חדש
הוא נזכר איך פעם היה מתרגש
עם הצליל הראשון,
המילה השנייה, הכל לפי הסדר
הוא כבר יודע מה יהיה בסוף
הוא לא ישנה בו דבר
והסוף לא ישנה אותו
הוא מחזיר את מבטו אל הרחוב
אנשים חיים שם
הוא אומר לעצמו בלי קול
ואתה כאן, בין ארבע קירות
מחפש איפה להסתתר
יש מגע שנשכח, יש מבט שלא אמר דבר
מילים שהוא לא הצליח להבין את משמעותן
בסדר אינסופי
הכל נמצא במקום, הכל מתויק לפי זיכרונות
גם הוא רוצה להשתחרר לרגע
להרגיש את זה חי
לפני שזה נגמר סופית
מביט אל הרחוב
התנועה נמשכת
אם רק יכול היה
היה יורד ומצטרף
אך הוא מביט מהשמשה
השתקפות של פנים ותנועה
הוא יודע מה יקרה בסוף
הוא לא ישנה בו דבר
הסוף לא ישנה אותו
