את עמדת במטבח
עם הסכין ביד, לא רועדת
בסופה של כל אהבה
יש סכין שחותכת את הבשר החי
ואני הייתי בצד השני של החיים
לא ניסיתי לשנות דבר
לא ניסיתי להסביר
אין משמעות למילים, גם לא למבטים חולפים
הרוחות נשבו בחוץ
סערות וגשמים באמצע מרץ
שום דבר לא נכנס אלינו למטבח
הבטת בי כמו דמות מסרט צרפתי
לא ידעתי אם לשאול או להשפיל מבט כמו שאני
הידיים יציבות, הסכין נאחזת בך או להיפך
הגוף ביקש הגנה
אם רק היית מתקרבת
הייתי מדמם מולך
בסופה של כל אהבה
יש סכין שחותכת
אי אפשר להימנע מהתחושה
אי אפשר לשנות את ההרגשה
גם אני יודע
בסוף יהיה כאן קרב, דם ושתיקה
המילים נשארות עמוק בפנים
כשנוציא אותן בבת אחת
לא נוכל להסתתר יותר
את מסתובבת סביבי כמו מישהי שבוחנת את הטרף
מלכים נפלו, נסיכות נשבו
והקסמים תמיד המשיכו, עד שלא היה להם לאן לרוץ
ואת אוחזת בסכים
איום או הבטחה
אין שום נייר שיספר
אין שום זיכרון שאפשר לפורר במגע
ואת אוחזת בסכין או להיפך
מתקרבת אלי, מחייכת
יכול לראות בעינייך
את הצער והזעם מתחברים ביחד
אחר כך אני מנסה לצחוק
בסוף כל אהבה
יש סכין שחותכת
