היה זה בזכות קרן חמימה יחידה
שנשלחה מתוך סדק ענן
והציבה לפני המציאות חידה
ואיך זה שהגיעה גם לכאן?
ליטופה המרפרף נגע בעדינות
ספק מתרפק ספק מתפרק
אבל בה זה הניע זיק סקרנות
שעוד רגע והיה נכנע להיחנק
היא ניערה מעליה משכבות האבק
שרבצו שם כמו דווקא להכביד
והשער פלט קול, כמו נשנק
כשהיא פתחה אותו כדי סדק יחיד
והוא פרץ!בלי חוקים
כמו רוח סערה אל כל סדק נחבא
והיא שציפתה לקור האימים
הופתעה מהחום שהציף כשהוא בא
ועכשיו לאט לאט היא פוקחת
את עיניה שלא הורגלו באור
ובזהירות, רק אליו היא נפתחת
מרחוק כמו שועל, מנסה לפתור
כיצד זה ייתכן, או שהיו פה תמיד
הפרחים! הפרחים וכל המרחב
ולתת לעצמה בתוך הנוף המרעיד
לרוץ בזרועות פתוחות עד אליו
