"הָזָיוֹתאַתָה, הָזָיוֹת"
עלינו אפשר רק לחלום, מסוכן ופוצע, אותנו לחשוב.
ועוד לא אמרתי להאמין, ולא העזתי להבין.
נלך לישון, נלחם מחר, נדחה את ההוא שצועק שאי אפשר.
ולהיקרע,
מוּלִי את נשברת, מחכָּה שאסביר,
איך להבין-
אַל תִתְנִי לָךְ אוֹתִי.
כדי לשמור עלייך אלך,
ואת, לא תדעי על שדים נוראים
ועתיד נושך
ולא תביני למה בבוקר של יופי
מאהבה הלכתי ממך.
את מתוקה מכדי להבין, יפה מלכעוס,
לנוחם אלחש לנו - לא לי קָרָאתְ,
"הָזָיוֹתאַתָה,הָזָיוֹת" – זה אָת אַמָרְת..
