חבר שלי נפל.
בחצר של בית ליד ג´נין, שקראנו לו "איתור מס´..", חיה משפחה.
היא חיה במקום בו מָתְתַ.
על החומה שמאחוריה תפסנו מחסה, שׂמוּ עציצים ותולים עליה כביסה. שתתייבש.
על הרחבה של הפלגה גילינו יחד ששוקו לא יורד מאספלט, חשבתי על זה שבטח הדם שלך כבר מזמן נשטף ולא מלכלך להם את הנעליים בכניסה לבית.
מעניין אם הזמינו שיפוצניק שיתקן את החורים של הירי, זה בכל זאת לא כל-כך אסתטי.
ואולי לילדים יש אוסף תרמילים שאספו, שאריות מההיתקלות והם משחקים איתם איפה שחנה התאג"ד ונשארה התחבושת האישית שלי.
עכשיו כשזה הגשם הרביעי שמרווה אותך מתחת לפרחים ולאבנים, חשבתי עד כמה זה נוגע לאלוהים
שבחצר בה מָתְתַ חיה משפחה
שבחצר בה חָיִיתַ מתה אחת אחרת.