בחדר הקטן
אפשר לשמוע
איך הרוח
שוברת את הענפים מהעצים
בזמן שאנחנו לא עושים שום דבר
בואי ניפטר מהאורות
אנחנו לא צריכים אותם
כל מה שאני רוצה
זו סיבה טובה
לא לדבר עכשיו
אני רוצה להכיר את גופך
רגע לפניי שמישהו יורה
האקדח הרי מוכן
מישהו משנינו יאחז בו
כמו במזל הטוב
בואי ניפטר מהאורות
אנחנו לא צריכים עכשיו
שום סיבה טובה
לקשט את פנינו במסכות
העלים ממשיכים לנשור מהעצים
הענפים נשברים ברוח
מה הם אשמים?
את רוקדת לפי הצלילים
זה שיר ששנינו לא מכירים
אני יודע
אין כאן סיפור גדול
רק אמת מוחלטת
שמבקשת להסתבך
בואי ניפטר מהאורות
ונצלול אל תוך המיטה
אחר כך
נכריז על מנצח
לאף אחד לא יהיה איכפת
נוותר על התחושה של ההחמצה
אנחנו לעולם לא נדע
אם הדמויות בסיפורים
הן אמיתיות או יציר הדמיון
אולי הן כמונו, הולכות בחשכה
אחרי שמניחים את הספר על המדף
בואי ניכנס למיטה
אנחנו לא צריכים את התהילה
של המבט המנחם הנשקף אלינו מהצד השני
אנחנו גם לא צריכים את שמחת הניצחון
אני רוצה להכיר את הגוף
כמו סופר שמניחים את מילותיו בשורות
ואחר כך בורר אותן, מוחק טעויות
אז תוכלי לקחת את האקדח מהשולחן
לירות בי
זו תהיה הכרזת הניצחון, שלך
