זה ארבע בבוקר
אני מתעורר
כשהרוח מתחילה לנשוב
הכלבה ישנה על הרצפה
מביטה בי
כמו לא הייתי כאן מעולם
אני מנסה לדלות מתוך הזיכרונות
רגעים שיכולים
לעטוף אותי
ואז לקחת אותי לסיבוב
את היית בכל אחד מהם
אבל עכשיו, את חי בשביל עצמך
ואני יושב על המיטה
מחכה שמשהו יתרחש
אולי יידלקו האורות
אולי מישהו יקרא לי
ואני אוכל לא לחזור לישון
קופסת הסיגריות ריקה
מחפש קופסא במגירות של השולחן
עליו יש כוסות מלוכלכים
היו כאן חיים בערב
ואז הלכתי לישון
חושב איך היינו פעם
נשארים חצי לילה ערים
לא יכולנו להירדם מרוב סיפורים
שהכל נרגע, זה היה פתאומי
ועכשיו, אני הולך מהחדר הזה אל החדר ההוא
אף אחד לא יושב בחוץ ומנגן
למרות שהלילה הזה עוד חי
במקום מסוים, אצל אנשים מסוימים
הכל עדיין בוער
אני לא מצטער על שום דבר
כל מה שמת, כבר נקבר
זה ארבע בבוקר
ואני ער
חושב איך את, היית מניחה את ידך על גופי
ומבקשת, אולי תישאר
אבל אז הייתי נעלם בחדר השני
את היית קמה אחרי,
לראות איך הלילה נשלם
והבוקר מתחיל מתוך השרידים שלו
אבל עכשיו, אני מביט בו לבד
הוא נראה לי, מגוחך, עלוב
אני מתקשה להבין מה אעשה בו
זה ארבע בבוקר
עוד מעט אוכל לשמוע
את הרעש מהרחובות
עוד מעט, אצטרך לצאת החוצה
אחפש אותך
אני מקווה שתחכי לי
תגובות