הנהג עצר ליד הרחוב שלך
את לבשת שמלה כחולה
ואני שתקתי
הנהג שאל על הפוליטיקה
אנחנו שתקנו
והוא אמר
אין יותר פוליטי מזה
לא יכולתי, להביט בך
עיניים כחולות
ושנינו נעלמים במחשבות
הקשבנו לזמר
שסיפר סיפורים
ראינו את הילדים רוכבים בשולי הכביש
כמה חלומות, כמה מתרחקים
ואת אומרת
יום אחד עוד נבין
ואני חושב
כמה אפשר לאסוף את המחשבות
לתמונות קטנות
הזדקנו מהר
התאהבנו לאט
והנהג עישן בשרשרת
אולי זה הוא שנוסע היום
את לקחת את התיק
בדקת אם יש הודעות
אני הרכבתי משקי שמש
ביקשתי לא לראות
לעיתים זה עובר
נבלעים בתוך עצמנו
ואז נכנעים
הנהג עצר, שילמתי בשטר מקומט
סיגריה אחרונה, ונכנסים אל תוך ההמון
מרחוק ראינו חייל וחיילת מחובקים
ושתי אימהות עם ילדים
ליד הרכבת
אמרת ניפגש במוסקבה
אמרתי, תל אביב
חיבקת אותי חזק ועלית
רצינו להפשיר את השלגים
להתאהב כמו ילדים
לחזור בחזרה
לפעמים רוצים להיות זרים
לא זוכר מה עשינו
הנהג שאל, אם אני עדיין אוהב
ואני הנחתי יד על החלון
מחכה לראות אם הרכבת יצאה
שמיים כחולים, מרחוק רואים עננים
ברדיו הזמר שר על סרטים מאוחרים
ואני נזכר, איך פעם אהבנו
ולא היינו צריכים להישאר שלמים
הנהג עוצר לי, ברחוב קטן
אפשר לראות מפה את הדירה שלך
עכשיו את נזכרת בשלג היורד
אגמים קפואים, ושני ילדים עם מקלות
לפעמים אנחנו רוצים
שככה יראו האהבות
מזדקנים מהר, מתאהבים לאט
והשלג מפשיר לאט
