פרשת חקת 

פרשת חקת כוללת נושאים רבים וחשובים. אחד מהם  הוא:  הכאת הסלע על –ידי – משה ואהרון.

לפי מה שכתוב  במסכת  תענית,  הרי היו לעם ישראל שלושה מנהיגים –" שלשה פרנסים" : משה, אהרון, מרים.

שלושת מנהיגים אלו – לכל אחד מהם היה תפקיד שונה.

משה – היה מנהיג העם – ובזכותו ירד להם – מן במדבר.

אהרון-  היה מסייע למשה,לפי שמשה היה כבד פה וכבד לשון , בזכותו היה לעם  ענן במדבר שתפקידו -היה להורות להם את הדרך  במהלך היום.

מרים הצדקת – הייתה גם נביאה ובזכותה – היה לבני – ישראל  באר מים במשך- ארבעים שנה.

בפרשה מסופר שמרים נפטרה ומייד אחרי זה נוצר מצב קשה לעם ישראל , לא היה להם מים.

הכלי יקר אומר:  שמצב זה,  של יובש וחוסר מים שנוצר במדבר לאחר מותה של מרים, הוא היה עונש לבני ישראל, מהסיבה-  שכאשר מרים הצדיקה נפטרה, אותה מרים שבזכותה היה להם, באופן רצוף- מי  באר,בני ישראל לא בכו עליה ולא התאבלו עליה. הם היו כפויי טובה.לעומת זאת אצל מותו של משה  ומותו של אהרון כתוב:" ויבכו אותם בני –ישראל."

כעת עם ישראל בא לפני משה ומתלונן: " ולו גווענו בגווע אחינו לפני ה' –ולמה הבאתם את – קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו  ובעירנו ? "  על כך אומר רש"י:  כוונת עם ישראל הייתה: הלוואי והיו מתים במדבר – במיתת הדבר עם אחיהם –קודם לכן, מכאן לומדים – שמיתת הצמא קשה יותר! מאשר מיתת הדבר. אנו רואים בהמשך: " עבירה גוררת עברה " –המתלוננים מדברים  בגנותה של ארץ ישראל-הם מדברים לשון הרע ואומרים:"למה העלתנו ממצרים- להביא אותנו אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות." [פרק כ' / ה'] התגובה: משה ואהרון נופלים על פניהם.

איבן עזרא מפרש את הנפילה הזאת בשני פירושים:  א]הנפילה – היא כאן במשמעות  - תפילה.

ב] הם דרשו את ה' בנבואה.

מעניין שהמתלוננים לא הזכירו את- הזית והדבש = התמר - שגם הם שייכים לשבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל,  נשאלת השאלה,  מדוע?

על כך עונה: ר' מאיר שמחה מדווינסק – בספרו-  "המשך חכמה" - היות ועם ישראל אכלו מהמן שירד להם מהשמים  - במדבר והמן כלל בתוכו גם את הזית וגם את הדבש, וההוכחה לכך: כתוב:"והיה

 טעמו כטעם לשד השמן."  [יא / ח'] "וטעמו כצפיחית בדבש" [שמות .ט"ז / ל"א]- לא הוזכרו כאן. שני סוגים אלה.

ה' מצווה את משה ואהרון:" קח את  המטה והקהל את העדה , אתה ואהרון אחיך ודיברתם אל הסלע לעיניהם  ונתן מימיו." [כ'/ ח']

השאלה המתעוררת כאן , מדוע חטא משה  והכה  על הסלע, בפירוש נאמר לו ולאהרון – לדבר אל הסלע?

ר' יהונתן אייבשיץ מביא תשובה מעניינת – בספרו:"תפארת יהונתן" – כי כאן רצתה התורה ללמדנו  - דרך ארץ, כאשר אנו רוצים להטיף מוסר לחברינו, עלינו תחילה לפנות אליהם בדברי נועם ובעדינות, במידה והדברים אינם מועילים -  אז עלינו בהדרגה להחמיר בדברינו ולפנות ביתר תקיפות!

כאן ניתנה הזדמנות למשה – לקדש שם שמים ברבים – להדריך את העם כיצד להנהיג ציבור, לקחת את המטה ליד ואם המים לא יצאו בדיבור יצאו על ידי – הכאה!

הקושי השני המתעורר כאן, מדוע משה  הכה פעמיים – על הסלע,לא היה די בפעם אחת?

רש"י אומר בתשובה לכך: בתחילה משה ואהרון ,אכן דיברו אל הסלע,אלא שזה היה סלע אחר ולכן לא יצאו ממנו מים,אז אמרו, שמא  צריכים אנו להכות על הסלע כפי שעשינו -  ברפדים, שם נאמר:"והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם  ויעש  כן משה." [שמות י"ז / ו']  מייד נזדמן להם  - אותו הסלע,  משה הכה עליו פעם אחת-  התוצאה-  יצאו מים מועטים, לכן משה הכה בשנית והנה יצאו מים רבים!

בתגובה לחטא זה,  משה ואהרון נענשו בחומרה  רבה- לא זכו להיכנס לארץ המובטחת – ארץ ישראל!

וכך נאמר בלשון התורה:"ויאמר ה' אל  משה ואל אהרון, יען לא—האמנתם  בי  להקדישני  לעיני –

בני ישראל – לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם." [פרק כ' / י"ב]

חז"ל אומרים : כי מהמילה:"לכן"  - לומדים אנו שה' נקט בלשון שבועה- בעונש זה.

מעניין, עונשם של משה ואהרון- שהיו בדרגה רוחנית  גבוהה מאד – כל כך קשה,  מכאן

לומדים אנו-  שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה.