פרשת חקת
פרשת חקת כוללת נושאים רבים וחשובים. אחד מהם הוא: הכאת הסלע על –ידי – משה ואהרון.
לפי מה שכתוב במסכת תענית, הרי היו לעם ישראל שלושה מנהיגים –" שלשה פרנסים" : משה, אהרון, מרים.
שלושת מנהיגים אלו – לכל אחד מהם היה תפקיד שונה.
משה – היה מנהיג העם – ובזכותו ירד להם – מן במדבר.
אהרון- היה מסייע למשה,לפי שמשה היה כבד פה וכבד לשון , בזכותו היה לעם ענן במדבר שתפקידו -היה להורות להם את הדרך במהלך היום.
מרים הצדקת – הייתה גם נביאה ובזכותה – היה לבני – ישראל באר מים במשך- ארבעים שנה.
בפרשה מסופר שמרים נפטרה ומייד אחרי זה נוצר מצב קשה לעם ישראל , לא היה להם מים.
הכלי יקר אומר: שמצב זה, של יובש וחוסר מים שנוצר במדבר לאחר מותה של מרים, הוא היה עונש לבני ישראל, מהסיבה- שכאשר מרים הצדיקה נפטרה, אותה מרים שבזכותה היה להם, באופן רצוף- מי באר,בני ישראל לא בכו עליה ולא התאבלו עליה. הם היו כפויי טובה.לעומת זאת אצל מותו של משה ומותו של אהרון כתוב:" ויבכו אותם בני –ישראל."
כעת עם ישראל בא לפני משה ומתלונן: " ולו גווענו בגווע אחינו לפני ה' –ולמה הבאתם את – קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו ? " על כך אומר רש"י: כוונת עם ישראל הייתה: הלוואי והיו מתים במדבר – במיתת הדבר עם אחיהם –קודם לכן, מכאן לומדים – שמיתת הצמא קשה יותר! מאשר מיתת הדבר. אנו רואים בהמשך: " עבירה גוררת עברה " –המתלוננים מדברים בגנותה של ארץ ישראל-הם מדברים לשון הרע ואומרים:"למה העלתנו ממצרים- להביא אותנו אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ומים אין לשתות." [פרק כ' / ה'] התגובה: משה ואהרון נופלים על פניהם.
איבן עזרא מפרש את הנפילה הזאת בשני פירושים: א]הנפילה – היא כאן במשמעות - תפילה.
ב] הם דרשו את ה' בנבואה.
מעניין שהמתלוננים לא הזכירו את- הזית והדבש = התמר - שגם הם שייכים לשבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל, נשאלת השאלה, מדוע?
על כך עונה: ר' מאיר שמחה מדווינסק – בספרו- "המשך חכמה" - היות ועם ישראל אכלו מהמן שירד להם מהשמים - במדבר והמן כלל בתוכו גם את הזית וגם את הדבש, וההוכחה לכך: כתוב:"והיה
טעמו כטעם לשד השמן." [יא / ח'] "וטעמו כצפיחית בדבש" [שמות .ט"ז / ל"א]- לא הוזכרו כאן. שני סוגים אלה.
ה' מצווה את משה ואהרון:" קח את המטה והקהל את העדה , אתה ואהרון אחיך ודיברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו." [כ'/ ח']
השאלה המתעוררת כאן , מדוע חטא משה והכה על הסלע, בפירוש נאמר לו ולאהרון – לדבר אל הסלע?
ר' יהונתן אייבשיץ מביא תשובה מעניינת – בספרו:"תפארת יהונתן" – כי כאן רצתה התורה ללמדנו - דרך ארץ, כאשר אנו רוצים להטיף מוסר לחברינו, עלינו תחילה לפנות אליהם בדברי נועם ובעדינות, במידה והדברים אינם מועילים - אז עלינו בהדרגה להחמיר בדברינו ולפנות ביתר תקיפות!
כאן ניתנה הזדמנות למשה – לקדש שם שמים ברבים – להדריך את העם כיצד להנהיג ציבור, לקחת את המטה ליד ואם המים לא יצאו בדיבור יצאו על ידי – הכאה!
הקושי השני המתעורר כאן, מדוע משה הכה פעמיים – על הסלע,לא היה די בפעם אחת?
רש"י אומר בתשובה לכך: בתחילה משה ואהרון ,אכן דיברו אל הסלע,אלא שזה היה סלע אחר ולכן לא יצאו ממנו מים,אז אמרו, שמא צריכים אנו להכות על הסלע כפי שעשינו - ברפדים, שם נאמר:"והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה." [שמות י"ז / ו'] מייד נזדמן להם - אותו הסלע, משה הכה עליו פעם אחת- התוצאה- יצאו מים מועטים, לכן משה הכה בשנית והנה יצאו מים רבים!
בתגובה לחטא זה, משה ואהרון נענשו בחומרה רבה- לא זכו להיכנס לארץ המובטחת – ארץ ישראל!
וכך נאמר בלשון התורה:"ויאמר ה' אל משה ואל אהרון, יען לא—האמנתם בי להקדישני לעיני –
בני ישראל – לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם." [פרק כ' / י"ב]
חז"ל אומרים : כי מהמילה:"לכן" - לומדים אנו שה' נקט בלשון שבועה- בעונש זה.
מעניין, עונשם של משה ואהרון- שהיו בדרגה רוחנית גבוהה מאד – כל כך קשה, מכאן
לומדים אנו- שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה.