יום בחיים

אצו רצו הילדים,
מקפצים ומדלגים,
לאן רצים הדרדקים?
אל מגרש המשחקים!

בארגז החול טירה בנו,
ואף במגלשה גלשו,
סובבו הסחרחרה,
עד כדי קיבלו בחילה.

מה יהיה עם הילדים?
רק צרות לנו עושים.
אך אין טהור מהם בעולם,
ורק בשבילם אני קיים.

אצו רצו דרדקים,
את רגלייהם הקטנות גוררים,
עייפים ומותשים למיטה הם נכנסים.
אבא להם סיפור מקריא ונושק ללילה טוב,
ומחכה למחר שיוכל שוב את בנו לאהוב.

נמו נמו הילדים,
עד צׂהר החמה מצהיר,
ושוב יום חדש בפתח,
לכולנו הוא פורח,
וחיוך על פנינו מורח.