ריח העשן המיתמר

מזכיר נשכחות העבר

אש הלהבה 

  מעלה את דמותך

את כיסופיי

למבט העצוב

המבקש

מתחנן

לאחוז בידיך

להרגיש את חום גופך

 

הפחד המשתק

הקפיא

את הלהבה האדומה

 

נצור את הרגע

את הפעימה שהחסירה

את המחנק

ואת

אל תביטי יותר בלהבה

היא תשרוף את עינייך

תבעיר את ליבך

ותגרום לצערך

 

כל עוד הינך שפוייה

התרחקי מהסכנה

האורבת

מהלהבה

הצילי נפשך

מפני כוויות האהבה

כי הצלקת

הינה קשה