הכל מסביבך נראה רע,

רק מלהביט אתה נפגע,

אנשים אט-אטנסגרים,

מאחורי ססמאות מתחבאים,

מאחורי חיוכי שב ועניבות.

אז איך אפשר להאמין בכלל,

לדברים שעינייך רואות.

אתה מתחיל לכעוס על עצמך,

מאמין שכל רע נמצא בך,

אך שונא גם את כולם,

חושב שהרע בך הוא בגללם.

אתה חולם על צדק,

שאבד לך כבר מזמן,

ומרגיש בו רק מין סדק.

אינך מצליח לעצום עיניים,

לשמור לעצמך את הידיים,

פשוט לסובב את גבך,

לכל העושה לך רע,

ולהתחיל לראות את הטוב.

את עצמך ואת הסביבה,

עליך להתחיל לאהוב.

חייך,כי אתה הוא אתה,

אתה עצמך,יחיד במינך,

רק לך יש את היופי שלך,

רק לך יש את התנהגותך,

ואין טעם שתשנה עצמך,

זה לא יעניק לך יותראושר,

מכיוון שכבר לא תהיהאתה.