קיפולי נייר אני בונה אותך, קיצורי דרך לעצבך. שיפולי בגדיך קמטוטים אצור צורה. אפסלך. את אומרת, כל מה שבי הוא ריק. ואקום של תנודות. מתמוגגות. הורגות. מפילות יריב אחר יריב את מוחלת לעזרה מדיחה את כל המכשולים הצידה. את אומרת, תעשי בי שמות, תקדחי בי. אני יוצקת החימר על הקרקע להפוך ממנו את צורתך החדשה עיניים, אפים, שפתיים, גופות ניסיונות לנסח מבט, שיח דיבורים, רגשות. להיות בך אנוכית, פחדנית, אמיצה, מתחשבת. הפכים ותנודות. תנודות והפכים. אינקובטורים של תחושות אני יוצרת. אל מול צורתך החדשה, נעמדת אני וצופה. מחכה. התעוררות שתבוא בהקדם. תהפוך אותך רשמית. חתימה וחוזה. את אומרת, לא לזה חיכיתי. לא רציתי שתבני בי רגשות הרי אותם ביקשתי למחוק, בכדי לא להיפצע. רצונך בי הולם. בלחיצת יד אחת אני מורחת את חימר גופך, יצירתי, על הקרקע. ולא נותר ממך, לא גוף ולא רגש.