לילות ללא שינה בלילות ללא שינה, כשאין רוח במפרשים אני כותבת את סיפורי חיי ההזויים. חיים קצרים שעוד יהיו ארוכים. אם רק אוכל כמה חלומות להגשים. אני שוכחת לעיתים כמה זה קשה, לשנות דרך חיים וחינוך של שנים. אני שוכחת כמה קל להיכנע, לחולשות שלא קיימות. בלילות ללא שינה, אני מקבלת צמרמורת ממחשבות על שקרים שסיפרתי. חלומות על סיפורים שהמצאתי. אני רועדת מקור בלילה חם, כי אין לי דבר אחרת להתמודד, עם ההכרה ששגיתי, אני לא מאשימה אף אחד מלבד עצמי. בלילות ללא שינה, אני לא מדברת עם אף אחד מלבדי. המילים נכתבות על דך שאנצור לנצח. עד יומי האחרון. יום מותי, האיטי. בלילות ללא שינה, אני מפחדת מאנשים שאני רואה בחושך, כשהעיניים נעצמות. הם באים אליי בגלל השקרים, ההמצאות, החלומות. בלילות ללא שינה הם נוקמים בי נקמות.