ועמדנו מול האור המסנוור
חצי עירומים
את אמרת
אני יכולה להתאהב בך ברגע
אבל שנינו ידענו
שהרגע יעבור, מה יישאר לנו?
רציתי לצייר אותך בלי מילים
שתדעי, איך אנחנו נראים
שקטים
צובעים את הקווים
כדי לדעת, איפה לא לחצות
ואת נראית שלמה
בזמן שהעולם מתפרק מנכסיו
מול האור המסנוור
אף אחד כבר לא עובר
הכל כאן שקט
רק שנינו,
נוגעים, לא נוגעים
עפים עם החלומות
אל מקומות שאינם
ומתרסקים
במציאות שלא תלויה בנו
את אמרת
אני יכולה לאהוב אותך
ברגע אחד,
בלי אשמה, בלי צער
אבל שהרגע יעבור
כל מה שיישאר לנו
זה קרקס נודד
וקופת שרצים בכיסים
נשארים מאחור
בזמן שדהרת הסוסים
חולפת לידנו בסערה
אנחנו לא יכולים לעשות דבר
העיניים נעצמות
הקול משתתק
אני גם יכול לאהוב אותך
אבל זה תמיד עולה יותר
והקלפים נטרפים מוקדם מדי
אל תבקשי ממני ניסים
גם לא להתפתות
כל אחד נופל
כל אחד מבקש קצת יותר
את אומרת
שאת מתאהבת ברגע
ואחר כך נעלמת לתמיד
תיקחי לך את הרגע
ותישארי לי את התמיד
יותר מזה, כבר לא אבקש
גם לא שהאור מסנוור
ואני לא יכול לראות
איך אנחנו נראים בשתיקה
