אני זוכר במעומעם,
חיוך יפה ונעים,
שלפתע נדם.
אני זוכר מילים,
חכמות ועמוקות,
שילוו אותי לכל החיים.

אתה הוא הרועה הטוב,
המוליכני בשדות ירוקים,
הדואג לטפל בכל מכאוב,
המלמד להתקדם ולהחכים,
אתה הוא המורה שלי לחיים.

אני זוכר שדברנו,
זה לא היה ממש אתמול,
להשתפר ולהתקדם,
אמרת שאני יכול,
ובחיוך כה גדול,
הוספת,שתשמח לעזור.

אני זוכר אותך,
מדלג במסדרון,
ומברך לשלום את העוברים.
אני זוכר אותך,
מנגן בקלרינט,
ושר שירי מולדת.

אני זוכר אותך,
וממשיך הלאה,
ממשיך להתקדם,
כמו שתמיד אמרת,
אך עכשיו אני ממשיך,
בלעדיך...