התעוררתי במדבר
לבוקר קריר
בין שני סלעים
מסביבי רק חול ואבנים                                                              ובאיזור לא נראה איש

התחלתי ללכת
לכיוון הר נישא
גבוה מעל פני האדמה                                                                  צעדתי וטיפסתי
עד שהגעתי לפיסגה

כשהבטתי מטה
מראש ההר הגובה
ראיתי רק ים צלול
כה שקט ורגוע
כאילו לא נגע בו איש
מאז שחר ימיו

ולחוף הים השותק
מבנה קטן בצבע תכלת
בו חלון קטן ודלת
ולידו חונים שלושה אופנועים
אך אין כביש אליו
ואין שום דרך

כשהתקרבתי למבנה המוזר
שמעתי מוזיקה מתנגנת
צלילי ג´אז עצובים
ויללת גיטרה וקלידים
ואז מנגינת בלוז מחליקה
ומנסרת את שקט המדבר

נכנסתי לפאב בצעד מהוסס
ובתחושת בלבול מוזרה
נגשתי לברמן ושאלתי
"איפה אני נמצא?"
והוא ענה לי בחיוך מלגלג
"מה, גם אתה אבדת!?"