והוא מניח את ידיו על גופה החם.

והם מתמכרים לשקט, לניחוח ההדרים.

והשלווה זורמת בגופם

מובילה אותם אל מעוז אהבתם.

והדרך היא קשה, והדרך היא ארוכה.

והדרך טומנת בחובה מכשולים רבים.

אך ברגע אחד, הכל נעלם.

בתנועת יד פשוטה, בלחישה אחת רכה

ונדמה כאילו הכל נעצר.

כאילו כל הכוכבים הסתדרו בשורה

רק חיכו לרגע הזה.

והמלאכים בשמיים מחכים בשקיקה נחרצת.

מחכים...

אך הם, בשלוותם שלהם.

מתמכרים לניחוח הנהדר של אהבה חדשה.

מתמכרים לתקווה המתעוררת, ומביאה איתה את תחילתו של האביב.

והם יושבים, ושואפים את אוויר ההרים החולף על פניהם

כאילו גם הוא שמח בשבילם, כאילו הוא רק שלהם.

והם יושבים, יושבים ומתמכרים

מתמכרים, לשלווה הנצחית.