תחנה , אוטובוס ,ילד קטן ,ואני .

הוא ישן בעגלה ונראה לי שהוא לא חולם .

אבל אם הוא היה חולם זה בוודאי היה חלום רגוע.

על בקבוק דייסה וטעים בעודו שוכב במיטה .

או על צעצוע כלשהוא .

ואני ? אני יושב על ידו משגיח בכל תזוזה ,בכל נשימה .

וחושב על דברים שהוא עוד לא הספיק להכיר

על דברים שהוא עתיד להתעסק בהם רק בעוד כשני עשורים .

ואז לנגד עייני רצים כל הדברים "שהספקתי" בשני העשורים האחרונים :

החל מהגן ,דרך בית הספר, היישר לישיבה . משם לצבא .

והנה היום אני שוב בישיבה .

ולפתע אני קולט איך היושב במרומים סיבב את כל חיי כדי שאגיע לכאן .

לשבת בתחנה עם ילד מול האוטובוס