עשרים שנה
קרן שמש אחת, חורכת את התריס
מאירה את החדר
אתה מביט מהחלון
על אותם שמיים
עוד מעט תצא באותו שביל עפר
עשרים שנה,
אותה דרך, אותם שלטים
השכונה השתנתה, אנשים באו והלכו
ואתה סופר, עשרים שנה
רק הדמות במראה
מספרת לך מה השתנה אצלך
אנשים יוצאים עכשיו מהבית
אימהות, מכינות את הילדים לבית ספר
הגברים יוצאים מהשכונה בדהרה
ואתה, מחתים כרטיס, אותו מכשיר
כמו ביום הראשון, שהגעת לכאן
חלפו עשרים שנה
מכין לעצמך כוס קפה, מדליק סיגריה,
קורא בעיתון, כותרות מוכרות
אתה כבר לא חושב יותר
איך החלטה אחת שקיבלת
בזמן שעוד לא ידעת, איך בוחרים את ההחלטה הנכונה
איך היא, השאירה את החיים הרחק ממך
אתה כבר לא זוכר
מי אמר לך
שאפשר לתקן טעויות
שיש זמן לכל דבר
אתה סופר עשרים שנה
רוצה למצוא את הזמן הזה
רוצה לחזור, ולשנות את מה שלא ניתן יותר לשינוי
אתה כבר לא מביט סביבך
אנשים באים והולכים
אתה כבר יודע
תמשיך לספור את השנים
טעות אחת, ואלו הם חייך
בחדר קטן, עם סיגריה וכוס קפה
ועיתון שבו תקרא
על חיים שיכלו להיות שלך
אתה כבר לא תוהה
איך לומדים, לא לעשות טעויות
איך מגלים, מה הדבר
שעליו לא תתחרט לעולם
עשרים שנה
