מעשה במיניסטר הדור ובלי דופי
כך חשב לעצמו, זה היה לו באופי
בבוקר הוא קם אל קפה וצנימים
ועבר בחופזה על כותרות עיתונים
הסתרק, התגלח, לפעמים התקלח
והזליף על עצמו תמרוקים ובשמים
מכונית הדורה אז חיכתה לו בפתח
עיתונאי חטטן גם חיכה לו במתח
"אדוני," הוא שאל, "תגובתך בנידון?"
אבל הוא רק חייך: "תירגע כבר, ילדון!
הכל בשליטה, כן יהיה פה בסדר
תחזור למיטה, תצטרף אל העדר"
בכבדות נכבדה התיישב על התחת
מצץ סוכריה והשמין גם מנחת
הנהג, מעונב ולבוש כה יפה
והשר בחולצה עם כתמים של קפה
"קח חולצה," העלה הנהג רעיון
"אין דבר, כי היום אין לי שום ראיון"
יצא כבוד השר אז מאוטו השרד
ואיך שיצא הוא נכנס למשרד
"ירדנה," שאל, "היו הודעות?"
"אוהו! הצטברו פה המון ידיעות:
נפלו חללים, נחטפו חיילים
ומלך ירדן מטלפן כבר שעות"
"ואיך יריביי הגדולים במיליציה?
כלומר, האויבים שלי מהאופוזיציה,
מה הם אומרים, כיצד משקרים
ואת מי בתקשורת עכשיו מבקרים?
תקשיבו לי טוב, גבירותיי, רבותיי:
אני ראש למדינה וגב לשרים
הקשיבו, הסכיתו לדבריו של השר
לא עוד טענות ופרצוף מיוסר
מהיום זה אני ואני זה העם
ואני הנושא בתפקיד המורם
אני שאוביל ואראה את הדרך
למרות שבתיק אני מבין רק בערך
אין ברירה, תיאלצו להיות מובטלים
וגם בשדות קרב להיות מוטלים
אין ברירה, זהו צורך פוליטי פנימי
אך עמנו חזק, הנה יד ימיני
שמורה! שמכה! שראשים מטבילה!
תקשיבו לי טוב: בלה בלה בלה בלה בלה..."
ירד המיניסטר מבימת הנואם
והמתין לתשואות, למבט מתפעם
הרי הוא חשב ודיבר בעמל
"הי, מה עם הג'וב בחברת החשמל?"
זה היה בן-דודו, מקורב לצלחת
שכעת הצטרף גם אל תוך הקלחת
הלך כבוד השר שתי פסיעות, וישב
"מה עשיתי היום?" כך ישב וחשב
"אוהו!" ענה לו עצמו בשירה
"בניתי, הקמתי את חוט השדרה.
כי אלפי אמהות ואלפי ילדים
ואלפי חיילים שיהפכו לשלדים
יסללו לי מסלול ודרך קלה
ועליהם אצעד לראשות ממשלה"
