מנסה להגדיר דברים שמתו כבר מזמן,
כמו עתיד וכמו מחר שלא יהיה
שאף פעם לא יהיה.
כל המחרים מתו, מחר תמיד יהיה מוות כלשהו של מישהו, של משהו,
שלי.

---
נעצרה חשודה ברצח של תינוק בן שנתיים.
היא רצחה אותו באולר כזה שקונים בשני שקלים
הוא חייך.

באותו הזמן אמא שלו קנתה בסופר, לא היה לו אכפת ללכת אחריה, הוא רצה אמא
מה זה משנה איך היא נראת?
וחוצמזה שהיא ליטפה אותו הרבה, אז למה שיאבק כשהסכין מדגדגת בבטן...
XXX
זכר כבן 41 נהרג בהתהפכות אוטובוס מירושלים,
נהג האוטבוס נסע במהירות מופרזת בזמן ירידת גשם.

ילד יפה עם עיניים חומות בהירות מביט בהשתאות בעיתון,
איפה אמא..?

---
"כשדוד שמחה שר, אי אפשר שלא להיות מאושר"
מת מסרטן, כמעט שישים.

---
מכונת ההנשמה הארורה, דווקא היא רצחה.
יסורים מכפרים, אמר זקן תשוש בן שמונים,
הניח תפילין אמר 'שמע ישראל' והשאיר ילדים, נכדים כאובים.
XXX
ולמה שלא תרצח ילד שרק הרגע למד לחייך,
רק חושבת איך המנה הבאה תוציא אותה מכל הסיבוכים הללו.