ברוב המקרים בימים מדכאים
הוא נכנס לסצנה מסרט
הולך זקופה, צועד נחושה
איסטווד, מקצב דרמטי
חולף אדישות, מדלג מכשלה
שולף, בו יורה אלגנטי
ממשיך וצועד לא מביט לאחור
מסביב הרחוב מתרוקן
הוא לא שואל, הוא רק מציין..
מרלין זה הזמן לומר "כן"
זה בדיוק בשבילה היא נופלת בשלה
היא שלו ולא של ההוא
העסק נגמר, מנשק צווארה
בידיו עוטף את גופה
מנשק שפתיה אדומות לוהטות
בשפתיים סדוקות ופה מלא וויסקי
רק מבטים, בלי שום מילים
ניגר על חזה אטרקטיבי
התסריט הוא שלו וזה סרט חייו
ברוב המקרים בימים מדכאים
להיכנס לסצנה מסרט
