קומה שניה יושב כותב, קומה שניה
קומה שניה בכתב גדול, זאת החלטה
האותיות ( האותיות האותיות )
והמילים (והמילים והמילים)
יש מקום להתעגל בין השורות
ואין חוקים רק ראש ולב, רק ראש ולב
אתה כחול משאיר על הלבן
אתה, השמיים והענן
זה אתה עכשיו ואין אחר, ואין אחר
וזה הזמן עכשיו ואין אחר
ומשהו בך שמתעורר
מישהו נתן לך דחיפה בירידה
והופ, אתה כבר מתגלגל
לא עוצר, לא עוצר , לא עוצר, לא עוצר
נזכר עכשיו: בן דוד אהוב קורא ספרים, כותב בצד
את מילותיו האישיות בכתב ברור
מתלהב נסער מתרגש מתרגש מן הכתוב
וזה נשאר בצד הדף לכל מי שיקרא
כמו ספר בתוך ספר
ונדמה לי גם רש"י כך עשה, ועוד כמה שלא הניחו בקלות את העט מידם
ומהן המילים שמשאירות את הנפש פתוחה
ואלו המילים שמובילות אותך לתוך תוכה
את הצואר שלך הן מקשטות כמו פנינים מבפנים, כמו פנינים מבפנים
אתה הולך והנה הצל שלך נשאר, לא נמחק
ובא איתך
מילים קטנות בלי זמן בלי סוף, מוסיפות כח
מילים טובות עוזרות שלא לשכוח
דפים הופכים לתרמילים קלים, קלים
אתה מקשיב והן עולות כמו גלים
לוקחות אותך למסעות שלך, למרחקים
ומה שכבר שכחת חוזר במעגלים
וטוב שכך, אתה עולם שלם, חבר. עולם שלם.
ובמחברת שלך עוד תגלה
אינך חולם
