אני עושה את זה לטובתך
להנאתך
בשבילך
ואני יודעת
שעוד תלמדי
ותעריכי
את מעשה ידיי
אז אהובתי
די לבכות
הס ליבבות
סוף לדמעות
יש עוד תקווה
והיא אני
פרחונית לפעמים
-
אף אחד לא עבר אותם דברים כמוני. כי המחשבות שלנו שונות. הראייה שלנו שונה, המטרות שלנו שונות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] דבר ראשון- את הסיפור אהבתי... כל פעם שחברה שלי אורמת משהו כזה אני אומרת "תהיי יפה ותשתקי" והיא מיד מבינה את הרמז... דבר שני- אם כבר מדברים על סיפורים של הנרי, אני מחפשת אחד דחווווף!אבל האינטרנט שלי לא נותן לי להיכנס לקישורים. מישהו רוצה לעשות העתק הדבק אולי??? (שרדינג, אני מציה ונשמת כל חי, אולי?) יועמולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] חחחחחחחחחחחמוד... אהבתי! יומעולה ושופע אור! [ליצירה]
- [ליצירה] למה דווקא פנינים שחורות? זה לא מדכא ללכת וללבוש פנינים שחורות? [ליצירה]
- [ליצירה] כ"כ מוכר... כשאנשים מנסים להרגיע או להצחיק, אבל בתוכך כולך עצוב. והשתיקה היא אתה, כי אתה לא יכול להתקיים בלעדיה.. מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה- אין מילים... יפה איך ששילבת את החלק של האינסטלאטור בסיפור, ושגם הוא מספר חלק מהמסר... [ליצירה]
- [ליצירה] אחלה שיר! כן, אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] ... הדסה זה כזה נגע לליבי... הדמעות עמדו לי בעיניים, בתור אחת ש.... רציתי לדעת מי יחזור מהלוויה... הבוקר קמתי בהרגשה שאני חייבת לראות אותה...למרות שעבר זמן, וזה לא עזב אותי עד בערך3... אני שמחה שזכיתי להכיר אותה... לפחות היא במקום טוב יותר... עם בעלה... טוב, ביוש! [ליצירה]
- [ליצירה] תיקון טעות... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... נ.ב. הפעלתי שיקול דעת לפני שליחת ההודעהוניסיתי לתת ביקורת ללא פגיעת היוצר... אכן, לא נעים לראות יוצר שבור... [ליצירה]
- [ליצירה] מהמם! כ"כ אמיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] רומיאו... רומיאו- לא ידעתי שלא היית שבביה"ס, ודאגנו לך... (אפילו חשבנו שאולי ח"ו הית תאונת דרכים...) הודעתי לך שאגיע ולכן נתת לי הוראות..(זוכר?!) הגעתי לשדה הקרב בשלום ובקלות, חיכיתי זמן רב, ולא מצאתיך... אני לא יודעת מתי יהיה הפעם הבאה שאני יהיה חייבת ללכת לירושלים באמצע הבוקר, או שיהיה לנו יום חופש... (היום היה לי תור, וגם יום חופש..) מתי הגעת לשדה הקרב?! חברייך לקרב אכן נחמדים נורא, ושאלו לבואי... אח"כ חיפשוך והודיעוני אשר לא הגעת... הייתי מתקשרת ל"טלפון הסולאלרי" אך נדמה נשמתו... אוהבת, אני... [ליצירה]
