"תחת לחץ פיזי מתון הם צועדים שורות שורות של חיילים

רוביהם על כתפיהם הקסדות על הראש ושקט הס דומיה.

כל אחד שקוע בהרהוריו על הבית על החברה ויש כאלה שגם על האישה.

נעליהם הכבדות מסמנות עקבות בשלג העמוק צעדים שנראים ללא סוף

שורות שורות שקועות בלובן השלג שהפך אדום מזוועות הקרב.

התמונות רצות חולפות בזיכרונו מלבות את דכאונו, זיכרונות קרב.

שם הוא איבד את חברו הטוב ואת נערותו

הוא חזר אדם אחר בוגר יותר מהורהר יותר."

 

היום למרות חלוף השנים צצות ועולות שוב התמונות עם התחדשות הקרבות.

חבריו גויסו שוב אך הוא הלום קרב נשאר מאחור.

היא אוחזת בידו מנסה לעודד את רוחו הנכאה אך הוא בוהה באוויר כאילו הזמן עמד מלכת.

מלטפת את ראשו את שפע תלתליו השחורים והפנים חרושות סימנים שידעו ימים טובים יותר.

 

הם הכירו לפני שנים עוד כשהיו ילדים,הם שיחקו בשכונה והתמונה אז הייתה שונה.

תמימות של ילדים צחוק מתגלגל אפיינו את מבטיהם.

היא הייתה בת טובים הוא היה בן השכנים.

ממוצא אסייתי שעם השנים התבררו הפרטים על דרך אימוצו והבאתו מההרים.

הם גדלו בשכונה ולמדו באותה כיתה עם המורה כוכבה.

הם ישבו בספסלים נפרדים אך המבטים תמיד נפגשו עת עבדו בכיתה על משימה מהמורה.

בהפסקה הראשונה היא נגשה ועם חיוכה שאלה האם יאות להיות בן זוגה ,הוא ענה בשלילה.

אלה היו ימים קשים בהם אין הבנות מתחילות עם הבנים

בתוכו פנימה בערה התשוקה אך אימו לא הסכימה.

בעיית מעמדות כואבת מאוד את הנעשה אין לשנות.

לימים גדלו הילדים ולחיים הם יוצאים כל אחד עם מטענו ביד לגלות עולמות ומסעות.

רצה הגורל והדרכים נפגשו בפרו בהרים נפגשו הנערים,הוא זיהה אותה מיד את צמתה אין הוא שכח מאז.

מבריקה באור החמה ועור פניה זוהר בבואה.

לחצו הם יד חמימה וסיפרו את שעבר עליהם מאז ההפסקה.

הוא סיפר איך עזב את העיר מחפש עתידו במקומות זרים , אחרי חזרתו משירות מילואים.

הוא לא נידב פרטים רבים רק ציין את החברים שנשארו שם מאחור ונקברו בתוך הבור.

את רעש המטוסים ומטח הכדורים שפילחו את גופו וחרצו גורלו.

הכאב בגופו עבר אך נפשו נשארה פצועה מדממת פנימה . חברו הטוב מימי בית הספר עידו שלמד עימם בכיתה המשותפת נהרג שם בקרב על ידו –שם אבד גם עולמו.

הוא שאל לשלומה במעבר חד מתלאותיו מה עבר עליה בשנים שחלפו ומה היא סחבה עימה לפרו.

היא ענתה בשתיקה עדיין מעכלת את המידע את עידו שאבד את הפצע שבלב ואת כל הכאב.

היא ידעה שם בהרים שהם משם חוזרים ביחד להשלים את שאבד ולהמשיך בחיים היקרים.