בת עשרה קטנה

מסתכלת במראה

ואוי, עד כמה היא תוהה

אם היא בכלל יפה

 

חושבת על היופי

שאיש אינו רואה

ורק אני, אני עצמי"

"באמת רואה אותו

 

היופי הפנימי יפה

עד עשר בסולם

היופי החיצוני- אינו

בקושי אפס בסולם

 

מלכה אני

בתוך תוכי

!ושיקפצו מכאן

 

ואני כך בוהה

מהצד בבואתה

מתעניינת, אוי עד כמה, ביופיה

 

ותוהה אם אותה אדע

כמו את כף ידי-גדולה

וחושבת על היופי הפנימי

 

היא כל כך יפה מחוץ

אך מי תמיד ידע

עד כמה היא יפה-יפה בפנים

 

ואני אז מבינה-את יופיה של הילדוּת