השמש יורדת ,
כבר התחיל להחשיך
והילדה הקטנה
עדיין אבודה ביער.
היא מחפשת את דרכה ,
מתהלכת, מתהלכת
מחפשת, מחפשת.
אך לשווא.
כאשר חשבה שמצאה דרך
היא הגיע למבוא סתום.
חיפשה עוד שביל.
עוד רמז .
ולא מצאה.
הביטה לשמים אל האלוהים התחננה.
אך כלום לא קרה.
מרוב התייאשות כבר ישבה על האדמה
והחלה לבכות על מר גורלה.
לפתע שמעה קול מפחיד וחשבה.
הפעם זה הסוף שלי.אין חזרה.
הסתובבה בפחד. כבר כנועה.
ולהפתעתה מלאך ניצב למולה.
מלאך טהור.
מרהיב ביופיו.
אמר לה, נשלחתי מלמעלה
להיות לך לנצח נצחים
לעזור לך בכל, למצוא את כל הדרכים
לאהוב לנצח.
לגרום לחייך בלי הפסקה.
להיות שלך בטוב וברע.
ואת דרכה היא מצאה,
והיא כבר לא מפחדת.
סומכת , רק סומכת.
וניראה כבר שהיא מאוהבת...:)
