ושב זה הלב שלי פגוע
אחרי מכה קשה
אחרי צפיה כה ארוכה
קיבלתי עוד סטירה.
והלב שלי?
הוא כבר כמו שק חבטות.
מכה ועוד מכה בלי להרפות.
תמיד שאני חושבת שהינה. עליתי על שביל האושר
אני פוגשת מחסום.
או דרך צדדית.
נופלת שוב לתהום
מפחדת כבר להביט
והלב שלי לו רק שאלה
גם לו אסור להיות מאושר.
אהבה היא מה?
רק דמעות דמעות
סבל וכאב?
אם ככה עדיף כבר שלא להיתאהב
