עומדת על ההר הזה
פותחת את הידיים
הרוח נושבת
הקור מרעיד לי את השפתים
ליבי חסוף
מתחנן לאושר
מבקשת מאלוהים
כמעט ובוכה.
אני מפחדת שתפגע בי,
או שאני בך.
אני כל כך רוצה שזה יהיה זה
כל כך מנסה.
אני חושבת שאני מתחילה להתאהב בך..
אך קרה כל כך הרבה לפני שהגעת.
דברים שהזמן כבר לא יכול למחוק.
יש בי תחושות שלעולם לא תבין.
שלעולם לא תרגיש.
מבינה שמהטעיות צריך ללמוד, ולא להמשיך להיכשל בם
לא לחיות בדימיונות,להתקדם הלאה.
להתקדם הלאה , לאן שהחיים לקחו אותי.
והם לקחו אותי אלייך.
ועכשיו.
אני לוקחת נשימה ארוכה.
ונכנסת לחייך.
לוקחת מבט ארוך
חיוך קטן, מפניך.
עוצמת עיניים,
ומחזיקה בשני ידיך.
התחושות נהיו חזקות,
מתבוננת בעניך.
רק בבקשה,
אל תתן לי להתחרט..
