רפש של רגש צחן בתוכך

נורה כאש מעייני הספיר

כבש את יעדו מבלי התאמצות מיותרת

הרי לא יכלת להכוות מנשיקה רוטטת

אש מעוצבת מרגיעה אותה

השליטה האין סופית בממלכה שלה

והלהב נוסף לתוך לבה מערפיל את תחושותיך

יד זאב מקפיאה אותך

מחשבה ניטפת לאט לתוך ראשך

נצח כלא את מי שהיית

והמגע הצורב לא עוזב את החלום

הצעקה מצחיקה אותה

אבל החרשיות שבצעקה דובקת בך

השיא נשבר הפחד עבר

...את מי הוא לא שכח

והחיוך שלה והמבט שלה

היופי של הילדה שכבשה אותך

זאת שפלשה לגבולות שלך

היא חלום הבלהות שבתוכך

והפנטזיה המזעזעת רודפת

?ואתה בורח אבל לאן