החופש לבחור
חופש הבחירה והבחירה בחופש. מה נמצא בשליטת האדם, ומה לא? מבוסס על מאמר "החירות" של בעל הסולם
הטבע הפנימי של האדם הוא האגואיזם, הרצון לקבל הנאה. הטבע הזה מאלץ אותנו לפעול על פי נוסחא התנהגותית שטבועה בנו מראש: מקסימום הנאה במינימום מאמץ. האדם מוכן לסבול כאב בהווה למען תענוג בעתיד. בין אם הוא מכיר בכך ובין אם לא, כל מעשה,וכל תנועה שהוא מבצע, נעשים מתוך חשבון קר של עלות מול תועלת.
כל אדם חי בסביבה כלשהי, עם חוקים משלה, ועליהם הוא מחויב לשמור. חוקים אלה לא רק קובעים את כללי התנהגותו, אלא גם מעצבים את יחסו לכל תחומי החיים. נוסף על כך, האדם כבול לכללי הנימוס ולמוסכמות שהחברה מכתיבה. במוקדם או במאוחר, כללים ומוסכמות אלה עתידים להפוך לדפוסי התנהגותו בחיים.
לאט לאט האדם מתחיל להבין שהוא אינו בוחר את אורח חייו, את תחומי העניין, את פעילויות הפנאי, את המאכלים שיאכל, את האופנה על פיה יתלבש וינהג וכולי – כל אלה נבחרים על ידו בהתאם לרצונה ולטעמה של החברה הסובבת אותו.
בכל אדם קיימים ארבעה גורמים המגדירים את אופיו, את צורת מחשבתו ואת מעשיו בכל רגע:
החומר הראשוני – ה"מצע" – המצע הוא מהותו הפנימית של האדם. על אף שהמצע מחליף את צורתו, הוא אינו משתנה לעולם. כדי להמחיש את הדברים, נמשיל את האדם לזרע של חיטה: זרע החיטה נרקב באדמה וצורתו החיצונית נעלמת לחלוטין, עם זאת מתהווה מתוכה נבט חיטה חדש. ממש באותו אופן, הגוף שלנו נרקב באדמה, אבל ה"מצע" שלנו – הגנים והנטיות שלנו – מועתקים מאיתנו אל הילדים שלנו.
התכונות הבלתי משתנות – חוקי ההתפתחות של המצע אינם משתנים לעולם. זרע החיטה לעולם לא יניב דגנים אחרים פרט לחיטה. הוא יניב רק את צורת החיטה הקודמת, שאותה הוא איבד. חוקים אלה והתכונות הנגזרות מהם נתונים מראש על ידי הטבע. כל זרע, כל בעל חיים וכל אדם מכילים בתוכם את חוקי ההתפתחות של המצע שלהם. זהו הגורם השני שממנו אנו מורכבים, ואיננו יכולים להשפיע עליו.
תכונות המשתנות בהשפעת הסביבה – סוג הזרע נותר בעינו, אבל צורתו החיצונית משתנה בהתאם לסביבתו החיצונית. כלומר, איכותה של עטיפת המצע משתנה בהשפעתם של גורמים חיצוניים ועל פי חוקים מוגדרים. השפעת הסביבה החיצונית מביאה לכך שגורמים נוספים כמו השמש, הקרקע, הדשן, הלחות והגשם, מצטרפים אל המצע, ומניבים איכות חדשה של אותו מצע. הם קובעים את קשיי הצמיחה, את הכמות ואת האיכות של החיטים שיצמחו מאותו נבט חיטה נתון. כך גם האדם: הסביבה החיצונית שלו יכולה להיות ההורים, המחנכים, החברים, העמיתים לעבודה, הספרים שהוא קורא, התכנים שהוא סופג מכלי התקשורת וכיוצא באלה. אם כן, הגורם השלישי הוא החוקים שעל פיהם משפיעה הסביבה על האדם וגורמת לשינוי בתכונותיו הניתנות לשינוי.
השינויים שחלים בסביבה החיצונית – הסביבה המשפיעה על הזרעים מושפעת אף היא מגורמים חיצוניים. במקרים מסוימים, גורמים אלה עשויים להשתנות (לעיתים אפילו בצורה קיצונית) ולהשפיע על המצע בצורה עקיפה. למשל: עלולה להתרחש בצורת או, לחילופין, עלולים לרדת גשמים חזקים מדי, שישמידו את כל הזרעים. ביחס לאדם, הגורם הרביעי הוא למעשה שינויים בסביבה עצמה, הגורמים לשינויים באופן בו היא משפיעה על תכונותיו הניתנות לשינוי.
בחירה בסביבה נכונה
אם כך, היכן נמצא חופש הבחירה שלנו? או במילים אחרות, מה מתוך כל האמור לעיל יכול האדם לשנות? את הקוד הגנטי, את המצע – אין האדם יכול לשנות. גם את החוקים שעל פיהם משתנה מהותו ואת חוקי השפעת הסביבה עליו הוא אינו יכול לשנות. אך את הסביבה בה הוא נמצא, ובה הוא לגמרי תלוי – יכול האדם לשנות!
האדם יכול לבחור "לשתול" את עצמו בסביבה שתשפיע עליו להתפתח בכיוון הרוחניות. סביבה כזו מורכבת משלושה גורמים: א. מאנשים נוספים השואפים לגלות את הרוחניות. ב. מספרי מקור שנכתבו על ידי המקובלים. ג. ממורה דרך שמלווה אותו בהתפתחותו הרוחנית.
הבחירה בסביבה היא, אם כן, הבחירה היחידה של האדם בחייו.
לקריאה נוספת בנושא:
מאמר החרות, בעל הסולם
לאתר קבלה לעם
