בס"ד ט"ו אדר א' ה'תשס"ג הפתעתי את עצמי אתמול, זיהיתי חוביזה בשולי הכביש, פרחים סגולים, והפרי שטרם הבשיל. לחם ערבי, קראנו לו. באביב, היינו מלקטים ואוכלים בדרך חזרה מהלימודים. ונזכרתי בחמצוצים הצהובים, על השביל בדרך הביתה. ובאבקני הפרח המתוקים שקראנו לו פינוקיו, בחיבה. בחרובים, היבשים, שניסינו למצוץ ולהוציא מהם מעט מתיקות. נזכרתי, אתמול בילדות.