לעיתים אנו שואלים
האם זה כל מה שיש?
שעות מתות
לילות נשכחים
ושניים, שמחפשים מפלט
בבקרים שנושאים
את אותן המילים
זה רק שניים, בעולם של הרבה
מביטים החוצה
אולי משהו ישתנה
אם נביט אליו זמן רב
ואת, מדברת עם אנשים
רוקדת לאט
אני מביט בך מן הצד
שואל, האם זה כל מה שיש?
מתשובות, נעלמתי
מרגעים של שתיקה, לא הבנתי דבר
ואת יוצאת מן הבית
אני אחרייך
זה כל מה שיש, את שואלת
כמעט מופתעת
ואני לא יודע
מה עוד נותר לחפש
שהסימנים הופכים זרים
ובלילות, שוכבים ערומים
בחוץ מתחוללת
סופת רעמים
אני לא יודע
אם זו המלחמה האחרונה שלנו
מחבקת אותי בתחושה של הפסד
מחבק אותך, בתחושה של נחמה
מביט בך, בלי קול
זה כל מה שיש?
לעיתים זה מעט מדי
לעיתים זה הרבה
את אומרת, השאלה מאיפה לוקחים את הסיבוב האחרון
ואני צוחק
גם את לא מאמינה
הפשטות להתאהב, הימים שנגמרים
ובימים נטולי אימה
אנחנו עוזבים את הבית
בדרכים ארוכות, חולפים מבעד כל החיים שחיים אחרים
ואת מקשיבה לרדיו, אני מהרהר
האם זה כל מה שיש, אחרי שחולפים את על פני השלט האחרון
את לא עונה, את בוודאי יודעת שכן
חוזרים הביתה, רעבים
עוד יום שנגמר, לקח יותר ממה שהחזיר
ואת אומרת, תביט
זה כל מה שיש
ואני לא בטוח אם זה מנחם
או שזה בא אחר ספק
אני מחבק אותך
בסוף, גם אנחנו נאמין
זה כל מה שיש
