מרים עיני, נושא מבט, על מה גופי גדוֿע?
איה הצדק? היכן היושר? ואין משיב מדוע.
לכולם יש, ורק לי אין, עכשיו אני פגום.
כך אשאר, עד קץ ימי, מצולק ובעל מום.
בעת מנחה, כתום היום, עלה כורת בסער.
שלף עלי, בשעת שנתי, סכין חדה כתער.
פלח גופי, פתח בטני, חתך מעי ברגע.
חמס וגזל, שוד ושבר, אכן פשה הנגע!
הולך ברחוב, עובר בסך, שומע צחוק ורון.
פני כבושות, עיני דומעות, מחניק לי בגרון.
אומרים לי שכח, המשך לשמוח, למה לי עצתן?
היאך אמשיך, כיצד אשמח, ואין לי תוספתן?!
תגובות