שאלה: מחפש להיכנס כשותף לחיים.. המין הרצוי נקבה, ללא הגבלת מיקום או מחיר. מעשן לפעמים מוכן להפסיק אם יש צורך. מעוניין לחתום לחוזה לכל החיים, אם אפשרות למעבר מקום מגורים ושינויים נוספים הנלווים במשך תקופת החיים. 

 

מעוניין לאפשרות להרחבה במשך השנים, בהסכמת שני הצדדים ולפי המזל יוסכם הכמות נפשות הרצוי.

מה עלי לעשות?

 

תשובה: בין הצדדים ייחתם הסכם שאחד הצדדים ישלם סך של כך וכך שקלים אם יחליט להפר את ההסכם בכל סיבה שהיא.

 

הזכר מתחייב לספק את כל הרשום בהסכם למשך כל שנות החיים. להלן, שארה כסותה ועונתה, ולפרנס ולזון את כל הנלווים שיצטרפו במהלך האירועים של החיים.

 

בשנה הראשונה עליו לשמח את הבאה עמו בהסכם הנ"ל, גם אם הבדיחות שלו לא מצחיקות כל כך שישכור ליצן או כל אמצעי בידור אחר שיעלה בראשו והעיקר שיעמוד במשימה, במשך השנה הראשונה.

אח"כ בתקווה שימצא כבר בדיחות חדשות או שיחזור על אלו הקיימות, אבל שיספר אותם טוב כדי שהם ישמחו שוב.

 

על הבאים בהסכם להשתדל לפעול ע"פ עיקרון הנקרא- ואהבת לרעך כמוך. כלומר, עליהם לאהוב אחד את השני כפי שהיו רוצים שיאהבו אותם. ועליהם לא לעשות אחד לשני מה שלא היו רוצים שיעשו להם.

 

עליהם, לעזור אחד לשני להקשיב אחד לשני ולרצות אחד בצמיחה הרוחנית של השני. אם יעשו כך, מובטח להם הצלחה בכל אשר יפנו, וסביר להניח שיוכלו לעמוד בהרחבה המוזכרת לעיל באופן מכבד ומהנה, אולי אפילו ימצאו אושר.

 

שני הצדדים הבאים בהסכם, יצהירו בערב שיוכן מראש, גלוי עם ועדה, תחת חופה על אהבתם וקשרם ברבים, ויהיו מוכנים לסבול כל פפראצ'י מעתה ואילך. אם בבריתות שיבואו ואם בערב זה, ששילמו לכך מרצונם והזמינו פפראצ'י להשתתף עמם שם באירוע שייחל בתאריך שסוכם.

 

מאחר שהזוג יהודי, עליו להצהיר במילים את ההתחייבות תחת החופה שתיפרס לצורך הטקס מעל לראשם ותסמל את השכינה שתשכון מעליהם תמיד.

 

על הזכר לומר לנקבה את המילים- "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". ואח"כ לענוד את הטבעת על אחת האצבעות, (שנגיע לגשר נחצה אותו). אח"כ הוא יגיש לה מכוס היין- המסמל שפע, והיא תלגום ממנו מעט.

 

אורחים נכבדים רבנים וכל מי שיוזמן יברך את הבאים בהסכם, אך מספר הברכות הפומביות יהיו 7 ברכות, המופיעות בסידור לצורך העניין. שאר המוזמנים יברכו את באים בהסכם בליבם, כמה ברכות שרוצים.

 

השמחה היהודית תמיד הנה גם פרטית וגם לא. ולכן, יעלה זיכרון ירושלים ותקווה לתיקון לעתיד. זאת יעשה ע"י שבירת כוס, לאחר אמירת המזמור (שנגיע לגשר נחצה אותו) "משהו בסגנון... אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי", ואז כשכול הכלים שבורים ירד שפע גדול משמים ותהיה שמחה גדולה כמעט כמו שמחת בית השואבה וכולם יחבקו את הבאים בהסכם, דמעות של שמחה אושר והכרת תודה יהיה משוך על פני כולם, ואח"כ יחלו הריקודים והאוכל כמובן.

 

אשמח לקבל משוב על הרעיון, הערות ותיקונים לשיפור. בגדול זה החוזה שנראה לי שכדאי שיחתמו עליו אלו שיבואו בהסכם הנ"ל כולל הטקסים המצוינים, על מנת למצות את הכרת התודה שבלב הבאים בהסכם לטובת הפרטים שניהם והכלל כולו.

                                                                ברכה והצלחה בכל,  

                                                                   על החתום,  אלוקים.