יום שלישי בשבוע
סופר את הימים עד ליום הפגוע.
יום שלישי בשבוע
מחכה לרשימת השכול בערוץ 33 הנגוע.
מחכה ליום הזיכרון
מכוסס ציפורניים, עבר עוד שבוע.
מצפה ליום הזיכרון
המזכיר שוב את מלחמת החידלון.
ערב יום הזיכרון
הצפייה בטקס מלווה בעיוורון.
ערב יום הזיכרון
הצפירה מחזירה אחורה לאבדון.
טקס יום הזיכרון
מעלה שוב למרקע חזן ללא חזון.
ראש ממשלה ונשיא מדינה נבצר,
רמטכ"ל, מכובדים בעיני עמם,
חיילים וקהל שרק שכוליו בחלקו נזכר.
טקס יום הזיכרון
עוד יום ציני למזכירי הדמון.
יום הזיכרון
שיא הרייטינג של ערוץ 33.
שמות החללים העלומים
גיבורי המלחמות המיותרות
מרצדים על המסך באור נגוהות.
1948,
פידאיון,
1956
ועוד פידאיון,
1967
והנה או-טו-טו באה מלחמת החידלון.
מתחילים בשישי באוקטובר 1973,
עוקבים יום אחר יום.
הנה בירנבוים וגם מיימון,
ומגיעם גם ברקוביץ ןחיימון...
ובנטולילה לא מוותר ומופיע על המסך גם כן.
יום אחר יום עובר על המסך,
יום אחר יום מאותה מלחמה נוראה.
שם ועוד שם ועוד שם,
חלל ועוד חלל ועוד חלל
משאירים בליבנו חלל.
ורק אנחנו שמתנו, כבר, ב-1973
לא מוזכרים באף תאריך של מלחמת החידלון.
