ראיתי את אור הנר מרצד מחלונך, רציתי לבוא, לדפוק על דלתך, לדבר על ליבך אולי, להרגיעך. הבדידות עוטפת גופך סוגרת נשמתך בעולמך, האם אני מופיע בחלומך מנחם אותך, מחבקך עוטף באהבה את גופך? והנה, האור כבה וההזדמנות, פגה ונעלמה אילו רק הצצת מחלונך והנחת לי לבוא לקראתך להאיר את עינייך לשחרר נשמתך... אני כבול כעת בחוץ אך, אחכה לקריאה ממך כשתציצי מחלונך.