אני לוקח את הזמן כמו שהוא
והוא הולך ממני
לא מבקש שארדוף אחריו
לא משאיר לי מפה עם חצים
כמו שאהוד שר,
הזמן נוסע, כי זה מה, שזמן אמור לעשות
ועם הזמן אני לומד
שהמכונות לא מפסיקות לעבוד
והכוכבים לא נופלים מן השמיים
רק הזמן, ממשיך לנוע
ואני אחריו, לעולם לא אקדים
ועם כל רגע שבא, אני לומד
שהוא בא ויחלוף
והמחר יהיה לי, כמו שהיה לי היום
אני לוקח את הזמן כמו שהוא
והוא לא מבקש דבר
רק לתת לו להיעלם, בסיבוב
ולחזור אלי מחודש
ואני שוקע בו, מבקש לדעת
לאן הוא בורח
מה שלא אעשה היום, אני כבר שוכח
והבטתי כבר במראות,
שכבתי במיטות חולות
ראיתי אך הכול מתפוצץ בפנים
בטרם היה לי סיכוי להיעלם
ועכשיו זה הזמן,
לא לבקש מחילות
לא לחזור כל הזמן,
אל אותו המקום
ולמדתי כמה נותר, לא לחשוב על כמה
יכול היה להיות
ועם כל רגע שחלף, זה נלקח רחוק יותר
אני נותן לזמן לעבור על פניי
מה שהיה אתמול, יהיה גם מחר
יהיה גם, בלעדיי
ומה שמת, כבר לא יחזור אליי
שוקע בתוך הזמן המתנדנד
הוא ימשיך, אני מכאן רק אצפה
על התנועה, על הדמויות הנעות
אקח את הזמן, כמו ספר טוב
והזמן נוסע, ככה נכתב בשיר
אני מכיר את תחנותיו,
ויודע איפה לרדת,
ואיפה יש להמשיך.
