פתאום נראו להבות, צורבות בבהירותן את העיניים.
פתאום נראו להבות, חונקות בחומם את צעקות האימה.
פתאום נראו להבות, ואז עוד להבות.

צוהבות אותנו, מבטיהן אימה וידיהן משתלחות לעברנו.
לוהטות מרוב כעס ומתפשטות בעוצמת השנאה.
אכזריות.
התאחדו הלהבות, חונקות ומסתירות את הזועקים מאימה, את הפצועים
בגופם, את אלה ללא רוח החיים.

לאט מצטננות להן הלהבות, מסופקות ממעשי ההרס שלהן.
לאט נחבאת שוב השנאה תחת רדידי פח שרופים.
אט-אט ,נאספים שרידיה האחרונים של האיבה בשקיות פח שחורות גדולות.

כבאי האש סיימו לכבות את להבות הכעס והאכזריות,
זעקות האימה נחלשו ונדמו.
אנחות הפצועים השתלבו ברעש האמבולנסים המתרחקים במהירות.
להבה אחרונה לחששה וכבתה.
אחרון ההרוגים פונה.

 שוב היה פיגוע.