אתה תפסע בשביל של חלב ו
תפזר אבקה ירוקה
כי הבטחת לצייר לי עננים אפורים.
והצחוק שלך שעוד מהדהד בראשי מימים שהיו הימים שלנו
מתגמדים לעומתי
כי לא רק הגעגוע שנשאר בתוך קופסא בלתי נראית אלא גם
הגעגוע.
ושישבנו על מדרכות ארץ עוץ נשקת למצחי וצחקתי צחוק שמעולם לא נשמע ברחבי תבל.
למה לא אהבת אותי?
