עיניי כבר מלאות בדם.
שני אגרופיי קפוצים.
חימת נפשי אינה יודעת גבול.
ליבי בוער באש.
לנקום אני רוצה. לנקום.
בנקמה אין שום דבר פסול.
מוסר? מזמן נדרס שם מאחור.
מצפון? שותק ומחכה. אנחנו מסכימים.
יותר מדי סטירות על הפנים.
הגיע הזמן להילחם באש, עם אש.
שום אתיקה לא תעצור אותי עכשיו.
אני שופט והמציא להורג, של כל הרוצחים.
למען משפחה אחת. דם מדמי.
מי האשם, לא משנה.
הוא ישלם בדם.
כמו חזית אחת נצעד.
ואם נמות, ניקח אותם איתנו גם.
ופעם הבאה, ידעו כולם!
תגובות