בואי נעזוב את העבודה
נישאר בחדר
לא נקשיב לרדיו
לא נצייר דבר
המחשבות ינועו, בלי כיוון
בואי, ניעלם
נשאיר מאחורינו
עיי חורבות של ארץ הקודש
ונתמזג אל תוך התמונות השקטות
כמו היינו
צל
מבקשים לראות ולא להיראות
בואי, נשאיר מאחורינו את הסיפורים
אלו שלא נתנו לנו לישון
ובבקרים, כיסו אותנו
עם עננים שחורים
בואי, ניעלם
הם לא צריכים אותנו פה
סביב הגדרות, אל שדות חרושים
בין הבניינים המוטים ליפול
אל הזמן השוקע במרחב
בואי, נעזוב את העבודה
נישאר בחדר,
נתכסה
לא נקשיב לרעש
לא נדע, שהשיטפון הגיע עד לכאן
נוכל לקחת את הזמן
דקה ועוד דקה
כמו בונים לעצמנו חומה
מפני פנים, קולות
מפני כותרות ענק ואזעקות
בואי ניעלם
אל תוך עולם אחר
בואי נעזוב את העבודה
את הרחוב הקר
אל תוך שתיקות כבדות
ומבטים, שלא נחבאים
עיי החורבות של ארץ הקודש
ייעלמו מעינינו
בתוך החדר הקטן
הכול יהיה שלם
זה יהיה שלנו
לא נצטרך להמציא סיבות
לא יהיה צורך
להדליק את האור
או לפתוח את החלון
בואי ניעלם
מהחשכה הגדולה
רק שם
נוכל לרקוד בלי קול
