אני לא רוצה להפוך לאדם הזה
אני לא רוצה להיות זה שלא מבין
לאן הולכים החיים
ואז להתעורר יום אחד
להביט בשעון ולגלות שהכל חלף
בלי שהספקתי לעשות סיבוב אחד
אני לא רוצה להיות הבחור הזה
שהולך ברחוב בו את גרה
ומרים מבט לראות
אם יש אור בחלון שלך
ואם יש צל של שני אנשים, או רק את הצל שלך
אני לא רוצה להיות הבחור הזה
אני לא רוצה לשבת כל היום ולחשוב
על הסיכוי שהיה או לא היה יכול להיות
אני לא רוצה להפוך לאדם הזה
שמביט על העולם ומרגיש צורך להתנתק
להניח הכל מאחורי ולצאת מכאן
בלי להסביר, בלי סימן
אל תתני לי להיות האדם הזה
שמביט על העולם בשנאה
וחושב שכל הכדורים נורים רק לעברו
אל תתני לי
תגני עלי מפני בדידותי
תני עלי מפני מחשבותיי
אני מכיר את הצער משני צדדיו
אני יודע בדיוק איך מרגיש הבחור הזה
שקם בבוקר בלי סיבה להתעורר
אני יודע מה חושב הבחור הזה
בלילה שהוא נכנס למיטה
ומקווה שהאור לא יידלק, והרוח לא תנשב
תשמרי עלי, שלא אהיה הבחור הזה
תחזיקי לי חזק את היד
אני לא רוצה להיות
מי שכותב את המילים ואחר כך נשבר
אני מביט על הקירות, הם מתקלפים ונסדקים לאט
אני מכיר את הגוף הזה
התנועה נמשכת והוא לא זז
אני לא רוצה להיות הבחור הזה
שעולה בתחנה
ומכיר את הדרך הלוך ושוב
בלי להרגיש, איך הוא נמשך אליה
היא נמשכת שעות בלי הפסקה
אני מכיר את הבחור הזה שאני לא רוצה להיות כמוהו
הוא מביט על עצמו ומשקר, הוא שותק ואז מתמוטט
הוא מביט על השעון ומחכה שתחלוף השעה, כמו מדובר בזמן עצמו
אני מכיר את הבחור הזה
תשמרי עלי, שאני לא אהיה כמוהו
