ואת תלמדי אותי
על אושר ושמחה
כמו הייתי תלמיד שלך
תגרמי לי
להיסחף
כמו בלילות, בהן חלמתי
על אוצרות וטירות
מעבר לים
את תלמדי אותי
לנשום וללכת
בלי לפחד מן התהום
עם הזמן שמתקתק
לא אצטרך להתחבא שוב מפניו
ואת תהיי שם
כמו ציור
כמו שלט אזהרה
להכיר לי את כל מה שלא ידעתי
על עצמי
על העולם שמתבונן בי
מתוך צלקות, חרטות וזיכרונות
מה תגרמי לי לזכור מחר?
יום ועוד יום
את תלמדי אותי
מה זה להיות מישהו
בלי מסיכות, בלי לקרוס על קו הסיום
ואת תמיד תהיי שם
כמו שקט, כמו זרקור שמאיר על האדמה
ואני אעמוד שם לצידך
כמו ילד קטן
שמבקש אותך שוב
ללמד אותו
את כל מה שרק אפשר
בלי צללים, ומעבר לשחור וללבן
ואני אשקע בתוכך
כמו בלילות הכי קרים
זה הים ששוב סוחף אותי
אל חוף המבטחים
שם תחכי לי
תלמדי אותי
על שמחה וגאווה
לא אבקש ממך לחכות לי עד מאוחר
לא אבקש ממך שוב
לחזור בחזרה
בלי סלעים שמתדרדרים, בלי טלוויזיות מתנפצות
את תלמדי אותי
על עולם שנבנה כול יום מחדש
מביט עלי, דרך מראות כפולות
תלמדי אותי
על חיוך של אישה
ועל עיניים שנעצמות בחשכה
