יום אחד
אזרוק את התמונות, המכתבים הישנים
כרטיסים לשום מקום
הכול ייערם
וייזרק ממני
ואז תוכלי לבוא,
לעמוד מולי
לא אכיר את פנייך
לא אבקש לרדת על ברכיי
הכול ייעלם
בשקט מחיי
את תחזרי לאט
להיות אמיתית
לא עוד חלקים בפאזל
שלעולם לא נגמר
אני אוסף את החתיכות עכשיו
וזורק אותם לפח
גם הרוצחים, לא משאירים דבר
באזור הפשע
יום אחד
לא ארצה ללמוד אותך עוד
לא אבקש את הרשות
לפתוח את הדלת
ולצאת החוצה בסערה
את תישארי בערמה
בפינת החדר
כאשר תבואי
לא תכירי את עצמך
ואני אעמיד פנים, שאת שונה
מוחק מהרשימות
תולש מהקירות
יום אחד
הכול ייהפך לעבר
מוצג במוזיאון התודעה
אולי בעוד שנים,
ניפגש, על ספת הפסיכולוג
אני אטיח בך, את כל האמת
ואת בוודאי, תצאי מתוך הערמות
תנקי את פנייך מהאבק
ושוב תבקשי, שאזכור אותך
יום אחד הכול ייעלם
אזרוק מן המגירות, אותך
בשקיות גדולות
תמונות, סיפורים
כתובות ישנות
יום אחד
תצאי מתוכי, בשבילים סלולים
שום גדר לא תקרע את בגדייך,
שום פקיד לא יעכב אותך
יום אחד, את תהיי, ערמה בפינת החדר
