אני לא יודע את מי אכזבתי
ספרי לי
על החלומות שהיו אמורים לצאת לאור
אולי נסעתי רחוק מדי
תמיד באמצע הדרך
מתחרטים
אבל לא יודעים
מתי הרכבת הבאה יוצאת
ושוב נשארים עם החרטות
לא יודע את מי
אכזבתי
ספרי לי
על אהבה שהיתה אמורה להיות
אני שוב מנסה
לחפש את הקשר
תמיד יש חלק חסר
ובין קלישאה למשאלה
אני יושב בצד
מביט בפניי האנשים
שחוזרים מן הקרבות
האם גם הם ידעו
שעוד רגע הם יהיו
בין החיים למוות
ספרי לי
לאן היינו אמורים להגיע
אני לא מבין
את הסיפור
ועכשיו כבר שקט
בסוף הדרך
תמיד עושים את החשבון
ואני יושב עם מחברת
כותב מילה ועוד משפט
לאן זה מוביל בעצם?
אני לא יודע
את מי אני מאכזב
גם את עצמי
השאתי בתוך החדר
מביט בקירות
שגדלו איתי
עד שלא יכלו עוד
והתמונות ברקע
מזכירות ילדות
שלא יכלה להשאיר שום זכר
תמיד באמצע הדרך
מחזיקים את הכרטיס
ולא יודעים
מה זאת אומרת
האם לחזור מכישלון
או להמשיך עד התהום
תמיד יש מקום לפגיעה
תמיד יש מישהו שמתאכזב
ספרי לי את
