האדם הנתון (C) - נטשה סיפורה של מנקת הרחובות השקטה האלמונית, ואדם אחד שוודאי שתירצו להרוג.
===================================
כל אחד כבר ראה אותם. את המנקים האלמוניים האלה, שקיימים בכל עיר ביקום. הם אוספים שקיות, מטאטאים, ואין להם אפילו "מדים" של חברת ניקיון. רובם מבוגרים, חרוצים, ובדרך כלל מהגרים שהגיעו ליעדם כשהם מבוגרים מידי מכדי להביא כל תועלת אחרת.
לעיתים נדירות מאוד עולה לה השאלה: מי לעזאזל משלם להם, מפקח עליהם או דואג להם. מכיוון שאנשים אלה הינם לחלוטין "שקופים", האהדה הציבורית אליהם אפסית.
היה זה עוד יום משמים ורגיל בכוכב הלכת Z9, ונטשה היתה בעיצומה של העבודה. מרימה שקיות, בדלי סיגריות וכל ליכלוך תעשייתי או אורגני שראתה.
נטשה היא מסוג האנשים-השקופים-הנתונים , הנוכחים-ניפקדים בכל עיר ומדינה, בכל כוכב לכת, מערכת שמש וגלקסיה ביקום הניראה לעין. בעוד האישה העלובה והלבושה כימעט-סחבות מרימה עוד שקית, עצר לידה רכב ספורט יוקרתי, ובו צעיר ארוגנטי לבוש גופייה ממותגת, מכנסי מעצבים, וחסר סבלנות עד מאוד.
אני ראיתי יותר מידי שקיות בדרך, הוא הרים קולו על האישה העלובה. ימבה שקיות. מה את אומרת נטשקה. רוצה שאני אתרגז?
האישה העלובה הורידה את ראשה, ומילמלה מילות היתנצלות.
"פעם אחרונה, נטשה" אמר הצעיר, פעם הבאה זה הסוף שלך. חסר לך שאני רואה עוד שקית בדרך, אפילו אם היא עפה לשם במיקרה.
האדם הנתון, שכהרגלו בקודש ממלא וואקום קיומי, ונימצא שם לגמרי במיקרה, שמע את חילופי הדברים.
רחמיו על מנקת הרחובות הענייה והמיסכנה היתערבבו עם הזעם שחש כלפי ה"מעסיק" שלה.
הוא כבר היה ממש קרוב אליו, והחליט לעשות מעשה. אין פה אף אחד אחר, הוא חשב לעצמו. שנייה אחת אני שובר לו את הצוואר, ואח"כ בורח. אף אחד לא יזהה אותי.
עשרת המטרים שהפרידו בינהם, החלו להיסגר במהירות.
הוא היתקרב והתקרב ואז החליט לעשות מעשה אפילו יותר טוב, לכל הנוגעים בדבר. מעשה שהוא מורגל בו ביותר.
הוא החליט לא לעשות כלום.
האדם הנתון עבר את האיש הצעיר, העיף בו מבט חצי שנייה והמשיך לדרכו. דקות אחר כך הוא כבר שכח לחלוטין את מנקת הרחובות האלמונית.
הצעיר התניע את הרכב, נתן גז, ולאחר רגע כבר דרס סממית צ'כית וכלב-תחש-יווני שחצו את הכביש בעצלתיים.
תגובות