אנשים לא רואים אבל אני יודע שנהייתי פתאטי, אנשים לא שומעים, לא שמים לב אבל אני מרגיש וזה מרגיש חרא.

נמאס לי להגיד שאני מתגעגע ואוהב...נמאס לי ממך! אני רוצה שתצאי מהחיים שלי כבר, תצאי לי מהראש, לא לא, אל תלכי,  זה פשט הכאב והתיסכול שמדברים זה לא אני...

אנשים ששמעו את הסיפור שלנו אומרים שאת לא שווה את זה אבל אני יודע שאת כן. הם אומרים את זה כי הם פשוט לא רואים, הם עיוורים. כנראה שגם אני עיוור אם אני לא רואה את מה שהם רואים.

ג'יימס בלאנט כתב משפט גאוני:

And love is blind and that i knew when, My heart was blinded by you.
 
אז אולי אני לא עיוור ,אולי זה רק הלב שלי...הוא לא נותן לי לראות.
כשהם אמרו שאת לא שווה את זה ושמגיע לי מישהי אחרת הלב שלי פשוט נצבט, זה כאב לי לשמוע את זה למרות שבאיזשהו מקום אני מסכים איתם...את רואה? שוב התיסכול והכאב מדברים, אני בחיים לא הייתי אומר כזה דבר...מסכים איתם? בחיים לא!
אני מנסה להסתכל על אחרות ופתאום את צצה והורסת הכל, את קונפליקט ממש מסובך...
מתי אני אצא ממך? כאילו לא אני, התכוונתי הכאב והתיסכול או שבכל זאת התכוונתי אלי? לא יודע...
ואולי... אולי את עיוורת ולא אני? אולי את עיוורת ולא כל האנשים? אולי הבעיה אצלך?
ברור שהבעיה אצלך...את זאת שלא רצית להמשיך, את זאת שאף פעם לא באמת אהבת גם כשחשבת שאת אוהבת... ולא אהבת כי את עיוורת...
אני כועס, אני כואב, אני פשוט אוהב...
לא רוצה לכעוס לא רוצה לכאוב אולי פשוט עדיף כבר לא לאהוב?
איך אפשר לא לאהוב אם אתה כבר אוהב? מה יש קסם כזה?
איך את ממשיכה כאילו כלום? איך את יכולה לזכור רק את הרע? היה לי טוב איתך במובן מסויים או שיותר נכון שהיה לי רע איתך במובן מסויים, כשחושבים על זה אז היה לי רע וכשזה היה- זה היה לי טוב...
מעניין אם את כבר עם מישהו אחר...אולי חזרת לאקס? אתם בקשר? האמת שעדיף לא לדעת... או שאולי עדיף לדעת שלא...זה יותר קל, זה יקל.
וכנראה התשובה להכל כתובה במשפט הזה של ג'יימס בלאנט... כנראה שזה לא אני שעיוור ולא את, ולא כל האנשים, כנראה זה הלב של שעיוור אותי כשפגשתי אותך.
לא יודע אם יש תרופה או ניתוח ללב אוהב, אני רק מקווה שכשהלב מפסיק לאהוב הוא לא מתחיל לשנוא. אין אפשרות אחרת... אני מקווה שהלב ימשיך לאהוב ובאיזשהו מקום הוא יאהב- אבל לא אותך...שוב הכעס והתיסכול מדברים במקומי ונכנסים לי לדברים, אני מצטער... את יודעת שאני אוהב...
(זה רק הלב  שכואב לי, אל תידאגי זה רק הלב...).