התחלות הן ניצוץ החיים, רגע נדיר שבו מתחוללים שינויים. אחד השינויים המשמעותיים ביותר בחיי עם ישראל הוא רגע הולדתו. חכמת הקבלה מציגה נקודת מבט חדשה ומנערת את האבק מעל גלגלי ההיסטוריה.
התחלות
התחלות הן דבר משמח במיוחד. למרות חוסר הידיעה והביטחון לגבי המשך הדרך, יש במעשה הלידה כח מתפרץ וחיוניות גדולים, המצליחים להצביע בבהירות על המטרה הסופית השלמה ולמשוך ממנה כוחות שיעזרו להולך המתמיד להגיע ליעדו בקלות ובבטחה.
התחלות הן גם ניצוץ החיים הראשון, אותם רגעים נדירים בעולמנו, שבהם מתרחשים שינויים. במהלך השורות הבאות נספר על אחד מסימני הדרך הדרמטיים ביותר בתולדות האנושות.
שינוי משמעותי כזה התרחש בעולם לפני 5000 שנה בערך, באזור בבל, ממש מרחק פסיעה מכאן. באותה עת היה אזור מסופוטמיה כור היתוך להתהוותה של הציוויליזציה המודרנית.
במהלך השנים שקדמו לתקופה זו הסתפקה האנושות במילוי מאווייה הקטנים והבסיסיים: האנשים חיו בפשטות, הסתפקו בקורת גג לראשם, צרכו מזון בסיסי ולא שאפו לקידום, לקריירה או לכיבושן של פסגות שונות. שיטות המשטר, המִנהל והמסחר המודרניות עדיין לא היו קיימות והחיים התנהלו בצורה טבעית, שְׁלֵווה וללא חיכוכים.
כולנו מכירים את אותה תחושה שפוקדת אותנו כאשר אנו מתעוררים בוקר אחד ומרגישים שהחיים שלנו, במצבם הנוכחי, כבר לא מספקים אותנו. אנו רוצים משהו אחר, אבל איננו יודעים בדיוק מה... אותו תהליך בדיוק התרחש לפני כ-5000 שנה, בָּרמה הכלל-אנושית. באותם זמנים התרחש אחד השינויים המהותיים בהתפתחות העולמית.
באותה תקופה רוב האנושות התרכזה במקום שבו שוכנת עיראק של ימינו, אזור שהחל להתפתח לפתע באופן מואץ ובכמה כוונים במקביל. החקלאות המודרנית החלה לקרום עור וגידים ממש שם, והונח היסוד לשיטות המסחר ולשימוש בכסף ובמיסוי. לצידן התפתחו גם שיטות משטר ושלטון ועוד יסודות סדר וניהול קלאסיים. גם הכתב הומצא באזור זה ובאותה תקופה. ברמה החברתית החלו להתרחב פערי מעמדות באוכלוסייה, והאנשים נחלקו לכאלה שיש להם הרבה יותר ולכאלה שיש להם הרבה פחות.
אם כך, מה קרה באותה תקופה מיוחדת, אשר הוביל לשינוי כה מהותי בכל תחומי החיים, ולהתפתחות תרבותית וטכנולוגית מואצת כל כך?
על פי חכמת הקבלה, מהות הטבע האנושי היא רצון ליהנות, האגו. רצון אגואיסטי בריא הוא המצפן שמדריך את האדם בחייו ומניע אותו בכל מעשה שיעשה. הרי איש מאיתנו אינו מסוגל לבצע תנועה, ולו הקלה ביותר, נגד רצונו.
אם היה אפשר להזריק רצון לאבן דוממת, היא הייתה מתחילה להצמיח איברים נוספים. הזרקת רצון נוספת הייתה גורמת לה להתחיל לנוע ממקום למקום כמו בעל חיים, ומנה נוספת של רצון בריא הייתה גורמת לה להתחיל לדבר, לרצות להשקיע כספים בבורסה, ולקנות מכונית או חליפה חדשה. העיקרון ברור. מתוך עיקרון זה נוכל להבין כי מה שאירע בבבל העתיקה היה התפרצות דרמטית של רצון אגואיסטי.לפתע החיים הפשוטים, במרעה, במערה או מתחת לעץ, נראו אפורים ולא מספקים.
מגדל בבל
האגו המתפרץ הוליד סדרה שלתופעות, שאחריהן האנושות כבר לא התנהלה כתמול שלשום.
לתושבי בבל כמו הוזרקה תוספת של אגואיזם, והיא שדחפה אותם לבצע שורה של מעשים בלתי נשלטים. עד לאותו רגע היו הבבלים מורגלים ביחסים פשוטים בין איש לרעהו והתקיימו בשקט ובשלווה. הם חיו כעם אחד, דיברו בשפה אחת, כמעט כאחים, ככתוב: "וַיְהִיכָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת, וּדְבָרִים, אֲחָדִים" (בראשית יא, א). הם לא התכוננו לתהליך החדש שהחל לעבור עליהם ללא התרעה מוקדמת, ובמידה רבה לא הבינו אותו. דומה כי יד נעלמה אחזה בחוטים והניעה אותם כמו בובות במשחק שלא יכלו לשלוט בו.
הבבלים, שעד אותה תקופה סגדו והשתחוו לכוחות הטבע השונים, לפסלים ולאלילים, נשלטו במידה רבה על ידי הפחד והיראה שפיתחו כלפי אלילים אלה. הם החליטו לשנות את חוקי המשחק ו"לשבור את הכלים". בדומה לילד קטן שמחליט להתקומם כנגד הוריו, נדחפו אותם בבלים מוגדלי האגו להתמודדות נגד הכוח העליון. הם ניסו להציב את האגו שגדל בהם מעל לכוח העליון ולהכניע אותו תחתיו.
התחלת ההתמודדות עם המצב החדש באה לידי ביטוי בניסיון לבנות את מגדל בבל המפורסם, מגדל שיגיע עד לשמים, ואף מעליהם: "וַיֹּּאמְרוּהָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּשֵׁם" (בראשית יא, ד). הדחף שפרץ בהם הוליד את הצורך להתקומםולהילחם נגד הכוח העליון. ה"מגדל", מבנה עצום בגודלו, מסמל בצורה אלגורית את הדחף של אגו האדם לשלוט על הטבע. ה"שמים" שאותם ניסו הבבלים לכבוש מסמלים בצורה אלגורית את הכוח העליון.
תהליך התפרצות האגו הוליד תופעות נוספות, והן יצרו תגובת שרשרת שאיש כבר לא יכול היה לעצור; כדור השלג החל להתגלגל. בתוך זמן קצר הפסיקו הבבלים להבין זה את זה, ומשפה אחת משותפת שבה דיברו החל להתפתח שלל הלשונות הקיימות בעולמנו. בני האדם החלו להתרחק זה מזה והתפזרו לכל עבר. האגו שגדל הפריד ביניהם כסכין, וכל אחד החל להיות מרוכז יותר ויותר בעצמו ולהתעלם מצרכיו של השני. בהמשך הזמן החלו להתפתח גם תופעות של ניצול הזולת. דרך אגב, מקור השם "בבל" הוא מהשורש ב-ל-ל, על שום בלבול הלשונות: "עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ; וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" (בראשית יא, ו-ט).
דרכו של אברהם אבינו
אברם בן תרח היה בבלי ככל הבבלים. גם הוא היה עובד אלילים והשתחווה לגרמי השמים ולפסלים. יתר על כן, משפחתו של אברם הייתה מכובדת וידועה בתחום עשיית פסלים ואף התפרנסה ממכירתם בהצלחה רבה. בוקר אחד, גם הרצון שלו קיבל תיאבון גדול,ממש כמו שקרה לשכניו. מה שייחד את אברם הוא צורת ההתמודדות שלו עם המצב החדש. האמונה הפרימיטיבית בכוחות הפסלים שנפוצה אז בסביבתו לא סיפקה אותו. הוא רצה יותר מזה.
בזמן שהבבלים המירו את אמונתם הקודמת בפסלים באמונה חדשה - הסגידה לאגו המתפרץ בתוכם, גילה אברם את מה שלא גילה איש לפניו.אברם הבין כי בני אדם נכנעים באופן טבעי לאגו שמנהל בעבורם את כל חייהם, אך עם זאת הוא גילה כי ביכולתם להשתמש באותו אגו ממש כאמצעי, כמניע לשינוי חיובי. הוא צפה איך הבבלים, שעד אז חיו ביניהם באהבת אחים, מתרחקים זה מזה ומובלים על ידי האגו לשנאת חינם. הוא ניסה ללמד אותם איך להתחבר זה עם זה למרות האגו המתפרץ. מתוך השגתו הרוחנית ניסה אברם להסביר לבבלים, כי אם יחזיקו בכל מחיר באהבת האחים על פני האגו שלהם, יזכו לחיבור עמוק יותר עם הכוח העליון. עיקר תורתו של אברם היא ללמד אנשים שתפקידו של האגו הוא לא להרחיק ביניהם אלא לחזק על פניו את האהבה ביניהם. בזכות המאמץ הזה לשמור על החיבור מתגלה הכוח העליון ושורה בהם.
את אשר גילה כתב אברם בספר הקבלה החשוב המיוחס לו, "ספר יצירה". הוא הוסיף לשמו את האות ה' כסימן לאלוקות אשר השיג, והחל לנסות להפיץ את שיטתו ברבים ובצורה פתוחה ונעימה לכל דורש. אולם רק חלק קטן מתושבי בבל בחר להקשיב למשנתו של המקובל הראשון בהיסטוריה.
אלה שהסכימו לשמוע בקולו של המהפכן הרוחני היו הראשונים להרכיב את קבוצת המקובלים שהפכה מאוחר יותר לעם היהודי. מרביתם למדו על השיטה שגילה אברהם במסגרת השיעורים שלימד באותו אוהל מפורסם שפתח לקהל הרחב יחד עם אשתו שרה,כפי שנכתב: "שהיה אברהם אבינו מכניסן לתוך ביתו ומאכילן ומשקן ומקרבן ומכניסן תחת כנפי השכינה" (בראשית רבה, וישב).
בעבור אלה שעדיין לא היו בשלים לכך, פיתח אברהם שיטות רוחניות אלטרנטיביות יותר, אשר התאימו לשורשי נשמתם. הפסוק הבא מתאר את אברהם השולח את שליחיו לקֶדֶם, היא המזרח הרחוק של ימינו, שם התפתחו מאוחר יותר תורות המזרח: "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (בראשית כה, ו). משושלתו של אברהם התפתחו מאוחר יותר גם הדתות המודרניות.
המהפכן הרוחני
אברהם היה האדם הראשון בהיסטוריה שגילה כי קיימות רק שתי צורות התייחסות בסיסיות למציאות שבה אנו חיים:
או שהאדם משיג צעד אחר צעד את המציאות האמיתית, העליונה, בכל חושיו הפנימיים, בעזרת עבודה מול האגו המתגבר, או שהוא נכנע לדרישות האגו שלו.
השיטה שפיתח אברהם הייתה חדשנית ופורצת-דרך בכל הנוגע ליחס האדם לעצמו ולמציאות הסובבת אותו. אין לנו מהפכן בכל ההיסטוריה האנושית כאברהם אבינו.
אברהם מכונה אבי האומה כיוון שייסד את האומה הישראלית. אותם בבלים שהמשיכו את דרכו של אברהם הפכו לקבוצת מקובלים. הקבוצה גדלה לממדים של אומה שלמה והפכה ברבות הימים לעם ישראל, עם שהדבר היחיד שמייחד אותו הוא המטרה ההיסטורית שלשמה נוצר - יישום של שיטתו הרוחנית של אברהם. אותה קבוצה קיבלה את השם "ישראל", לפי כיוון התפתחותה ה "ישר" לעבר הכוח העליון, ה" אל".
דרך אגב, מחקרים ביולוגיים מוכיחים כי עם ישראל המוכר לנו היום זהה מבחינה גנטית לעם הבבלי העתיק.
מגדל בבל, הקומה האחרונה
למרבה הפלא, מציאות החיים העולמית במאה וחמישים השנים האחרונות דומה במובנים רבים למציאות חייהם של אנשי בבל של העת הקדומה ההיא. מאז סוף הגל הראשון של המהפכה התעשייתית החלה בעולם התפתחות מואצת בכל תחום שאפשר להעלותו על הדעת: חשמל, תחבורה, טלוויזיה, רדיו, קולנוע, בורסה, מוצרי מותרות, אוכל גורמה, מחשבים, היי-טק, דמוקרטיה – כל אלה התפתחו רק לאחרונה. האגו שפרץ לראשונה בבבל העתיקה הגיע לשלב ההתפתחות האחרון בתחילת המאה העשרים. בימינו, התפתחות האגו מהירה לאין ערוך מההתפתחות בתקופות הקודמות. קצב ההתפתחות של האגו רק הולך וגובר .
במקביל להתפתחות המואצת מתפשטת בקרב רבים התחושה כי אנו חיים כיום במעין "בבל מודרנית". הולכים ומתרבים האנשים שמחפשים משהו מעבר למילויים, אף המפתים ביותר, הקיימים בעולמנו בעת הזאת. כמו באברהם בשעתו, נרקמת בקרב רבים מאיתנו ההבנה, שצעידה עיוורת בעקבות פיתויי האגו נועדה לכישלון. הניסיונות להתקדם בדרך זו מביאים חלק גדול מאיתנו לתחושה שחייבת להיות גישה אחרת, דרך נכונה יותר לחיות את החיים. חוסר סיפוק זה מהווה את הגורם המרכזי למגפת הדיכאון המתפשטת בעולמנו בשנים האחרונות.
נוסף למשבר הפנימי שחווה האדם המודרני במהלך מאה השנים האחרונות, גם המציאות החיצונית אינה מאירה לו פנים. מלחמות עולם, טרור ואיום קיומי-אטומי ברמה בין-לאומית כוללת, עוני הולך ומתפשט, משברים אקולוגיים, משברים בתחומי המדע והאמנות ובעצם בכל תחום אפשרי, רק מחדדים את התחושה אצל רבים שהפתרון לכל הכאוס הזה קיים ברמה כוללת יותר. היום, צאצאיהשל אותה ציוויליזציית בבל, הלוא הם האנושות כולה, מגיעים להכרת הרע, כפי שקרה לאברהם בזמנו.
תחושת ההכרה בקיומו של משבר עולמי ההולכת וגוברת מעמידה את העולם באותה הנקודה שבה ניצבה בבל העתיקה לפני 5000 שנה. ההבדל העקרוני בין התקופות הוא, שכעת אותה האנושות שהתפזרה על פני כדור הארץ, גדלה בינתיים לאוכלוסיה המונה מיליארדי בני אנוש, והיא כבר מוכנה להאזין וכבר בשלה לקלוט וליישם את אותה השיטה שפיתח אברהם.
מימוש שיטת אברהם בימינו
בימי מסופוטמיה העתיקה לא היו קונים רבים מדי לשיטת האיחוד על פני האגו שפיתח אברהם, זו שמכונה "חכמת הקבלה". כאמור, אברהם ניסה להפיץ את החכמה בקרב הציוויליזציה דאז, הבבלים העתיקים, אולם רובם לא מצאו בה עניין.
מאז אברהם אבינו ובבל העתיקה נחלקה התפתחות האנושות לשני נתיבים עיקריים – ישראל, ויתר האנושות.
מטרת קבוצת המקובלים שייסד אברהם הייתה לפתח בקרבה את שיטת הקבלה, לשמור עליה בסתר, ולהמתין עד שיתר האנושות תגיע למצב שבו תכיר באגו המתפתח כגורם הרע. אברהם ידע כי בתום השלב האחרון של ההתפתחות האגואיסטית, תמצא האנושות את עצמה במצב של חוסר מוצא וייאוש כללי מקיומה. הוא הבין שרק אז תהיה האנושות מוכנה להקשיב ולהשתמש בשיטה שפיתח.
זהו הייחוד של קבוצה זו. לשם כך היא נבחרה מתוך כלל האנושות, וזהו גם המקור לשמות התואר השונים שקיבלה, "אור לגויים", "עם נבחר" ואחרים. המשימה המוטלת על קבוצה מיוחדת זו היא לממש על עצמה את שיטת אברהם, להוות בכך דוגמה לכל האנושות ולהפיץ את שיטתו של אברהם בכל רחבי העולם.
שני המאורות הגדולים של הדור האחרון, הרב קוק והרב יהודה אשלג (בעל הסולם), קבעו כי מסוף המאה העשרים יחל מימוש המשימה הזאת.
אומר על כך בעל הסולם: "היהדות צריכה לתת דבר חדש לגויים, ולזה המה מחכים משיבת ישראל לארץ, ואין זה בעניין חכמות אחרות" (כתבי הדור האחרון, עמ' 341).
ומוסיף על דבריו הרב קוק: "התנועה האמיתית של הנשמה הישראלית במלא גדולתה, אשר היא מתבטאת רק בכוחה הקדוש הנצחי שלה, שהוא זורם אצלה בתוכיות רוחה העצמי, וזה אשר עשה אותה ואשר עושה ויעשה אותה עוד, לאומה שהיא עומדת לאור גויים ולגאולה וישועה לכל העולם כולו" (אגרות הראי"ה, חלק ג, עמ' קצד).
רק שינוי ביחסים בקרב עם ישראל של היום, משנאת חינם ל"ואהבת לרעך כמוך",יעלה אותנו לפסגת האנושות וייתן מענה לכל צרותינו.
כמו הבבלים בעת ההיא מוטל עלינו, עם ישראל, להתגבר על האגו ולהתחבר בינינו על ידי אהבת אחים. בכך שנעשה כן, נשמש דוגמה לכל האנושות ונראה כי על ידי פעולה זו ניתן להשיג חיים נצחיים, שלווים ושלמים.
.המשימה הזאת מוטלת על צאצאי קבוצת אברהם, ישראל של היום. עלינו